פעם שלישית חתונה

עד לא מזמן האמינה מרגלית חן (50) שהיא כבר לא תמצא שוב אהבה. מנשוא. קשה דבר באמת זה בדידות הבודדים... רוב של בעיה שזו מניחה אני חג. או שבת כל איתי לעשות יכלו לא שלי הנשואים הילדים כי לבד, לגמרי הייתי פתאום לי. הכאיבו כבר וחגים שבתות אפילו ריק. לבית חזרתי שאפשר. יפה הכי את לסיים השתדלנו להתגרש. לבסוף החלטנו הניסיונות ולמרות בינינו, ביחסים סתום למבוי שהגענו הבנו כלשהו, ?בשלב מספרת, היא ילדים?, שני יחד וגידלנו גדול, לרב שנה עשרים במשך נשואה>

"טיפלתי בהוריי המבוגרים יחד עם שלושת אחיי, וגם השתדלתי לעסוק בפעילות התנדבותית בשעות היום, אבל אתה עדיין חוזר לבית ריק בסוף היום, ונורא פחדתי מהלבד הזה. בהמשך נישאתי שוב, אולם הנישואים האלה החזיקו בדיוק ארבעה חודשים, ושוב חזרתי למשבצת הכאובה של גרושה ובודדה, רק שהפעם הפחד מקשר חדש רק התעצם".

למרות הפחד, נרשמה מרגלית באתר "שבע ברכות" של הידברות, בלי הרבה תקווה שהצעד הזה יניב פירות. אולם באחד הימים קיבלה מרגלית פנייה לכרטיסה מאדם בשם פנחס חלפון (58), מכונאי רכב מאשדוד, שביקש להכיר אותה. "אני זוכרת שהייתי מאוד זהירה. אמנם נרשמתי לאתר ההיכרויות של הידברות כי עמוק בפנים רציתי מאוד קשר חדש, אבל בו זמנית גם פחדתי מזה מאוד בעקבות הניסיון האחרון שהיה לי, וכבר לא יכולתי להאמין שמשהו טוב יכול לצמוח מזה. ונוסף על כל זה, ספציפית איתו הפריעו לי כל מיני דברים בסיסיים, בעיקר המרחק. הוא התגורר באשדוד ואני בירושלים, ולא ראיתי איך נגשר על פער כזה; או העובדה שאני חרדית מגיל צעיר והוא בעל תשובה. אני זוכרת שקצת התכתבנו, ומהר מאוד רשמתי לו שיש לי חבילה לא פשוטה בחיים, ולכן לא כדאי לו אפילו להיכנס לזה. אבל הוא לא נבהל מזה ורשם לי שגם לו... הוא מאוד דיבר לי ללב ולנשמה".

ההמשך היה מאוד איטי, בשל חששותיה הרבים של מרגלית. "פנחס ביקש שנחליף מספרי טלפון ושניפגש, אני לא הסכמתי. הדבר היחיד שיכולתי להסכים לו הוא שנמשיך להתכתב דרך האתר ולהכיר, כדי שאוכל לצבור בטחון בקשר אליו. אחרי חודשיים של התכתבויות החלפנו תמונות, ואני זוכרת שכשראיתי את התמונה שלו, בה הוא נראה אדם מאוד חמור סבר, ישר אמרתי לעצמי: אין סיכוי שאני אתן לזה צאנס, הוא ממש לא בשבילי! אני לא יכולה להתחתן עם מישהו שלא יודע לחייך!, והאמת היא שזה באמת היה ככה. בהתחלה פנחס היה בנאדם מאוד רציני, בעקבות כל הדברים שהוא עבר בחיים, שכבר שכח אפילו איך מחייכים, אבל היום ב"ה אני רואה בו איש מאוד פשוט וערכי שלא מפסיק לחייך לרגע".

לאחר חודשיים של התכתבויות אינטנסיביות הצליחה מרגלית להשתחרר מהפחדים שאפפו אותה, והשניים קבעו להיפגש לראשונה. "נפגשנו בתחנה המרכזית של אשדוד, במקום הומה אנשים ומלא רעש, וישבנו לשתות משהו באיזשהו מקום שיכולנו, כי שנינו מאוד מקפידים על כשרות ולא יכולים לשבת בכל מקום", היא מספרת. "אפשר להגיד שרוב הפגישה שתקנו ורק הסתכלנו אחד על השני, אבל לפעמים שתיקות מדברות הרבה יותר מהמילים עצמן, ושנינו ידענו שזה זה. אפילו כבר לפני שנפגשנו. כל הזמן ריחף מסביבי רק הפחד הזה מקשר חדש, אבל פנחס כל הזמן הרגיע אותי וידעתי שאם אנשא שוב - זה יהיה רק איתו". 

החתונה

לאחר שלושה וחצי חודשים של פגישות אינטנסיביות של פעמיים בשבוע, החליטו מרגלית ופנחס להינשא, אלא שהוריה של מרגלית חששו מאוד מהרעיון והתנגדו לכך בתוקף. "ההורים שלי היו מאוד נחרצים בדעתם, הם מאוד דאגו לי. חשבו שאני נאיבית. הם לא יכלו לשאת את המחשבה שחס ושלום אני אתחתן שוב, אפגע ואתגרש שוב".

מרגלית, שכבר גמרה אומר בלבה להינשא לפנחס, החליטה להינשא לו על אף חוסר ההסכמה של ההורים ובני המשפחה, אולם פנחס מאוד ביקש ממנה לעשות זאת תוך כיבוד הוריה ושיתוף פעולה מלא מצדם. כך בסופו של דבר בי"ח באלול, בשעה טובה ומוצלחת, נישאו מרגלית ופנחס בנישואים שלישיים עבור שניהם. טקס החופה והקידושין היה מצומצם ופשוט, אך מרגש מאוד, ונערך בבית הוריה של מרגלית. הנוכחים במקום היו הרב המקדש, ילדי הזוג מנישואין קודמים, אחיהם של בני הזוג ושני עדים. מיד לאחר הטקס ועריכת הכתובה נערכה סעודת מצווה. וכך, בלי רעש וצלצולים, נפתחה תקופה חדשה של אהבה ואור בחיי שני אנשים שכבר כמעט איבדו תקווה. היום בני הזוג מתגוררים באשדוד, בדירתו של פנחס, אולם חולמים ביחד לבנות בית חמים "שיהיה פיצוי על חוסר האהבה שהיו לנו בחיים", כהגדרתה. הוריה של מרגלית כבר מקבלים מאוד את פנחס, וגם הילדים של בני הזוג מנישואים קודמים שמחים מאוד בקשר שלהם.

"שנינו מוצאים את עצמנו עוד מתקשים להבין שאנחנו באמת במקום הזה. אני כל הזמן אומרת לעצמי: זה בטח חלום שתכף אתעורר ממנו. כל החיים חיפשתי את האדם הזה שבאמת ישלים אותי, שבאמת אחוש אהבה אמיתית כלפיו, ולצערי זה לא קרה מעולם, עד שכבר חשבתי שזה גם לא יקרה לעולם. אבל זכיתי ב"ה לבן תורה אמיתי, שהוא בעל תשובה כבר 22 שנים. אני לומדת ממנו המון דברים חדשים, ומתפעלת מהדרך ומהחוזק שלו, ומזה שהוא לא נופל באמונה אף פעם, אפילו שאני חרדית מגיל צעיר והוא הרבה פחות שנים בתשובה ממני".

לסיום מבקשת מרגלית לחזק את הקוראים: "אסור להתייאש לעולם, כי בסופו של דבר בורא עולם פותח בפנינו דלתות. גם אם אנחנו חושבים שאין מוצא אחר ממה שיש עכשיו - צריך תמיד להמשיך להאמין ברחמיו של הקב"ה שיכול להיות יותר טוב. את כל מה שעברנו עד שמצאנו אחד את השני, ה העביר אותנו מאהבתו אלינו, וזה היה חלק מהתיקון שלנו. חוץ מזה, דעו לכם שרק בקשר ללא מגע מגיעים לאהבת אמת, ורק אדם כזה, שמחפש את מה שבתוכך ולא את מה שעוטף אותך - ראוי לאהבה שלך באמת. אני אומרת את זה בידיעה ברורה שאין מציאות אחרת.

"מלבד זאת, אני ממליצה מאוד על אתר שבע ברכות של הידברות. נרשמתי בכמה וכמה אתרים, אבל בשום מקום זה לא רציני כמו בהידברות. בשום מקום לא מתחייבים כך על שמירת נגיעה. באתרים אחרים היו מקרים שבהם גיליתי שאני מדברת עם אנשים נשואים ממש, שכל מה שהם חיפשו היה מגע".

כל מה שנותר הוא רק לאחל, שבית שלישי לא ייחרב לעולם... מזל טוב!