ואז הוא אמר לי: ’את תהיי אשתי אם תרצי או לא תרצי’". עתניאל ובת אל - סיפור הצלחה

מה הופך סיפור היכרות לסיפור הצלחה אמיתי? ההחלטה הנחושה שלא להתייאש מהחיפוש, ויהי מה. תשאלו את בת אל בדני (31) ועתניאל עברון (33), שעד לרגע שבו הכירו זה את זו באתר 'שבע ברכות' - עברו לא מעט קשיים ואכזבות, ובכל זאת המתינו ולא הפסיקו להאמין בישועת השם.

כשבת אל התחזקה ברוחניותה לפני כתשע שנים, היא החלה לפקוד מדרשייה אקסטרנית בעפולה לבעלות תשובה אך כשהבינה שהיא רוצה להתחתן, והחלה בחיפוש אחר השידוך המתאים - הבינה שהדבר לא עומד להיות פשוט. "כשאת לומדת במסגרת אקסטרנית שבה אין שדכנית שדואגת לבנות, את די לבד במערכה. באותו זמן גם לא היה לי רב שידריך אותי איך ומה לחפש, ולכן התפללתי לקב"ה בדמעות שליש שיעזור לי ויכוון אותי אל מה ששלי".

בת אל הבינה שבשביל לצאת לשידוכים היא מוכרחה לנקוט בגישה המסורתית של פנייה לשדכנים ושדכניות, וכך עשתה. "ידעתי שזו הדרך המקובלת וראיתי בה השתדלות מצדי להכיר את בן זוגי, אבל עמוק בתוכי התאכזבתי מהן פעם אחר פעם".

לשאלתי מדוע, בת אל שותקת לרגע ואז מסבירה את אחד הניסיונות הקשים ביותר של הדור הזה, שלא מעט בנות שנמצאות בשידוכים עוברות אותו על בשרן: "אני בחורה מעט מלאה, ותמיד בשיחה עם השדכניות הרגשתי שהן נורא מקטלגות אותי על זה. לצורך העניין, לא פעם קרה שהציעו לי בחור שהפרטים שלו נשמעו לי לעניין, אך כשזה הגיע לעניין המשקל - פתאום תירצו באוזניי למה זה לא יכול להתאים בינינו. זה כאב לי מאוד, וממש סבלתי מזה.

"לא פעם אמרתי לעצמי: 'רגע, הקב"ה הרי ברא אותי ככה, והוא מקבל אותי כמו שאני. אז שבשר ודם יפסלו אותי - באיזו זכות?'. ועם זאת, למרות הכאב, תמיד האמנתי שהוא יתברך יביא לי את הטוב ביותר, וששום דבר לא ימנע ממנו לתת לי את זה. זה לא היה קל ולמרות שנשברתי הרבה, הרמתי את עצמי בכל פעם מחדש. התחזקתי באמונה וידעתי שהקב"ה לא יאכזב אותי, ושהוא ייתן לי את הכל בזמן ובמועד הנכון לי".

פתחה כרטיס, מחקה אותו אחרי שבועיים וחזרה ופתחה בשנית - אחרי שכל שאר הדרכים לא הניבו הצלחה

בזכות הרצאות של הרב יצחק פנגר והרב זמיר כהן, בדני שומעת על אתר 'שבע ברכות', ומחליטה לפתוח כרטיס - אך ללא הצגת תמונות. "תוך שבועיים מחקתי אותו כי זה הרגיש לי זר. היה לי מוזר להציג את התמונות שלי לעיני כל, ומצד שני ידעתי שאני חייבת כי זה הבסיס, וכל אחד היה רוצה לראות בקווים כלליים עם מי הוא נפגש".

אחרי חודשים ספורים, כשהזמן עבר ובת אל ראתה ששום דבר לא מתקדם לכיוון הרצוי בדרכים אחרות, החליטה לשוב ולפתוח את הכרטיס - הפעם עם שינוי חשיבתי מהותי. "עד לאותה נקודה עשיתי תהליך מאוד מאוד אינטנסיבי עם עצמי בכל מה שקשור להערכה וקבלה עצמית, וגם השלתי כמה קילוגרמים על הדרך באמצעות השיטה של חלי ממן".

ולמרות שרזתה ונראתה נהדר, עדיין היו חששות מפני גילוי התמונות. "אז שמתי תמונה חסויה מתוך הנחה שמי שיבקש לראות, אאפשר לו", היא אומרת. אלא שאז הפצירו בה חברותיה ואמרו כי היא צריכה לשים תמונות גלויות, ו"מי ששלך יגיע עד אלייך וירצה אותך כמו שאת".

"הדבר הזה ממש חדר לי לעצמות, והחלטתי שאני לא מתביישת יותר במי שאני. שמתי המון תמונות של הפנים והגוף, כדי שיראו אותי מכל זווית אפשרית ובלי שום כיסויים".

ונחשו מה? היו לה הרבה פניות, אחת מהן ממי שעתיד להפוך לבעלה. "כשהוא שלח לי הודעה בפעם הראשונה, היה לי קשה להאמין שבחור כזה פונה אליי. הוא היה רזה, ומבחינת כל הנתונים שלו היה נראה שהוא ממש איכותי".
 

"אחרי הפגישה השנייה - הורדתי את השידוך"

כבר בשיחה הראשונה ביניהם, שניהם הרגישו שיש כאן משהו אחר. "השיחה התארכה מבלי שנשים לב, וכשניתקתי אמרתי לעצמי: 'די. יש מצב שזה באמת הוא?'.

הם קבעו פגישה. "באתי עם ביטחון כמו שאני, והייתה לי הקלה שהוא ראה מי אני וידע עם מי הוא הולך להיפגש. באתי לפגישה הכי אמיתית, וזו הייתה פגישה כייפית ומהממת. הייתה כימיה יוצאת דופן בשיחה, וזה הרגיש לי טבעי".

בפגישה השנייה אזרה אומץ ושאלה אותו האם המשקל שלה לא מפריע לו. "הוא חייך ואמר שהוא מקבל אותי כמו שאני, וזה חימם לי את הלב אבל בכל זאת מצאתי את עצמי דוחה את השידוך במו ידיי".

מה זאת אומרת?

"זאת אומרת שאמרתי לו שהיה לי כיף ונחמד, אבל לא נראה לי שאנחנו 'משדרים' על אותו גל מבחינה רוחנית. זה נבע מתוך כך שלי היה ברור שאני רוצה בית תורני, והוא הציג את עצמו פחות ממה שהוא באמת מבחינה רוחנית. זה היה לי קשה, כי כשחשבתי על איזה מין בית אני רוצה להקים ועל החינוך שאני שואפת לתת לילדיי - הבנתי שזה שונה מאיך שהוא הציג את עצמו, ונאלצתי לוותר".

בנימה קשה זו הם נפרדו. "במשך שלושה חודשים נפגשנו עם אנשים אחרים, אבל עתניאל דאג להישאר בשטח כל הזמן, ומדי פעם בפעם ראיתי שהסתכל בכרטיס שלי והזכיר את נוכחותו".

בחושבה שהם לא מתאימים, ניסתה בת אל להמשיך הלאה - אך עתניאל לא ויתר כל כך מהר. "לא משנה עם מי יצאתי אחריו, הוא תמיד היה קופץ לי לראש. פעם אחת הוא העז וכתב לי הודעה: 'מה את אומרת, אולי נלך יחד להילולה של הרב מרדכי אליהו?'. אבל אני התעקשתי וכתבתי לו שלא מתאים לי".

"בסוף הפגישה, עתניאל חייך ואמר לי: 'את תהיי אשתי, אם תרצי או לא תרצי'"

אחרי שהתעשתה, מצאה את עצמה מתקשרת לרב שלה ומגוללת באוזניו את כל ההתלבטות שלה. "אמרתי לו שעתניאל לא יוצא לי מהראש, והבעתי את רצוני לשים לזה סוף - או שמתקדמים או שחותכים סופית. חוסר הוודאות הזה שיגע אותי".

בהמלצת הרב שלה קבעה עם עתניאל פגישה נוספת, לא לפני שהחליטה כי זו תהיה הפגישה המכריעה - לכאן או לשם. "בסוף הפגישה, עתניאל חייך ואמר לי: 'את תהיי אשתי, אם תרצי או לא תרצי'". מצד אחד זה הבהיל אותה קצת, אבל מצד שני גם היה לה ברור שהיא חייבת להקדיש את מלוא הרצינות בפגישות עמו, והחליטה להתקשר לרב שלו. "רק בשיחה עם הרב שלו הבנתי כמה הוא הקטין את עצמו ולא הציג את עצמו בצורה האמיתית", משחזרת בת אל. "היום כשאנחנו כבר נשואים, אני רואה את האמונה החזקה שלו בבורא עולם ואת מסירות הנפש שלו בקביעת העתים לתורה - ועם יד הלב אני אומרת 'קטונתי'".

ועדיין, היצר הרע המשיך להתל בה עד שבסוף הפגישה הרביעית, עתניאל החליט לקחת את המושכות אל ידיו. "הלכנו להתפלל אצל ר' שמעון, וכשיצאנו מהציון הוא אמר לי בשיא הרצינות: 'או שאת לוקחת את זה הכי רציני שיש, או שכאן דרכינו נפרדות'. אז כבר ידעתי שאין סיכוי שאני חוזרת בי, ושזה הולך לכיוון של חתונה".

לשאלתי מה נתן לה את הכוח לעמוד בניסיונות הקשים עד להגעת הזיווג, משיבה בת אל כי הייתה זו עבודה אינטנסיבית, שורשית ועמוקה על השמחה. "אני זוכרת שבכל יום לפני שיצאתי לעבודה, הייתי שמה ברקע את השיר 'כי בשמחה תצאון', ומשננת לעצמי שזה יקרה גם לי. עד לאותה תקופה עשיתי כמעט כל סגולה אפשרית, חלק מהן פעמיים. בפעם השנייה שהלכתי לציון של המוהר"ש ביבנאל, אמרתי לקב"ה: 'זהו, זו הסגולה האחרונה שאני עושה, כי אתה עדי שאין דבר שלא עשיתי. ודי, אני רוצה לזכות מתוך אוצר מתנת חינם'.

"העבודה הפנימית הזו עם עצמי כללה בין היתר הרצאות של הרב אליהו שירי ועבודה חזקה על המסרים של התת מודע - לא רק מה שיוצא ממנו אליי, אלא גם ובעיקר מה אני מכניסה אליו", היא אומרת. "והשתדלתי להכניס אליו הרבה אמונה בקב"ה ובעצמי. כמו מנטרה חזרתי על משפטים כמו 'אני אקבל את הכל', 'לא חסר לי כלום', 'אני בסדר גמור' עד שהאמנתי בזה בכל לבי, לא בגלל שמגיע לי אלא בגלל שבאמת אני הילדה של הקב"ה, והוא רוצה להיטיב איתי".

לסיום, מדגישה בת אל ואומרת כי בתוך הניסיון - מאוד קשה לנו לצייר את הציור הזה, ולראות את הישועה לנגד עינינו. יותר מזה, לא מעט מאיתנו כבר מוצאות עצמן בייאוש טוטאלי, לא מאמינות בכלל שזה יכול לקרות גם להן, ושהן יכולות לפגוש את אהבת חייהן בשנייה. "במה השידוך הבא יהיה שונה מכל מה שכבר ראית ושמעת? אם תאמיני באמת, המציאות שהכרת עד עכשיו יכולה להשתנות בין רגע. במקום ללכת בתחושה של 'מה כבר הוא יחדש לי', תלכי בתחושה של 'זה קורה עכשיו. היום אני מכירה את החתן שלי'. גם לי הרבה אמרו שאני בררנית, אז מה? הקב"ה לא חייב לנו כלום, אבל הוא לא יחסיר מאיתנו כלום - כי אנחנו הילדים שלו. רק צריך לא לאבד את האמונה, ולהמשיך לחפש. להמשיך להתפלל ולא להתפשר כי מגיע לך את הטוב ביותר בשבילך".

באשר לעתניאל, אצלו התהליך היה קצת אחר: מאז חזר בתשובה, במשך 12 שנה עשה כל השתדלות אפשרית ובכלל זה נרשם לכל אתר אפשרי כדי להכיר את זיווגו. אבל כשהגיע ל'שבע ברכות', מיד הבין שמדובר בקונספט אחר לגמרי מכל מה שהכיר. "מה שהכי אהבתי באתר הזה הוא שני דברים: א) שהאתר חינמי - שזה חסד ענק גם עם מעוטי יכולת כלכלית, וב) שיש בו סינון ופיקוח, שאותו לא ראיתי באף אתר אחר".

לשאלתי כיצד זה לא הפריע לו נושא המשקל משיב עתניאל כך: "אני מאז ומתמיד חשבתי שזה לא נכון לשפוט בנאדם לפי מראה. אנשים ששופטים לפי מראה, או שרוצים דבר מאוד מסוים ומתעקשים על זה - הם הורסים לעצמם במו ידיהם. 

"אני זוכר שהסתכלתי בתמונות של בת אל וראיתי שהיא בחורה מלאה, אבל זה לא הפריע לי כי ידעתי שמה שקובע באמת זה הכימיה בפגישה. בת אל קופצנית, וזזה ושמחה, וזה מה שהיה חשוב לי באמת. השמחת חיים שלה. 

"אני יצאתי מתוך נקודת הנחה שהתמונה לא משקפת את המציאות, וצדקתי. כשנפגשנו, הדבר הראשון שהסתכלתי עליו זה הלב שלה, שזה מבחינתי מראה מי הבנאדם. כשאתה מתאהב בלב של הבנאדם, אז אתה מתאהב גם בחיצוניות שלו בלי שתרצה, וזה מה שקרה לי שהיופי בא עם האופי".

לשאלתי האם הוא מרגיש שהוא קיבל מה שהוא התפלל עליו במשך השנים, משיב עתניאל חד משמעית: "עד היום אני לא יודע להסביר איך זה יכול להיות שקיבלתי מישהי כל כך טובה, אבל אני חושבת שזה הרבה בזכות זה שהאמנתי באמונה פשוטה שמה שצריך לקרות יקרה".

לסיכום, עתניאל מבקש להעביר מסר אחד חד משמעי לקוראים: "אם אתם זוג משמיים ונקבע לכם להתחתן - לא משנה מה תעשו במהלך הפגישות, אתם תתחתנו. ואם זה לא זיווג משמיים, לא משנה מה תעשו, אתם לא תתחתנו. 

"אני יכול להגיד לך שבסיפור שלנו זה לא הלך  לגמרי חלק, היו הרבה בלבולים וטעויות בדרך, ובכל זאת - הקב"ה החליט שאנחנו הזיווג משמיים, וזכינו ברוך ה' להתחתן".