"כבר לא היה לי כוח לנסות, התרגלתי": גם שלומי והילה התחתנו דרך "שבע ברכות"

כשהגיע שלומי ישראל לגיל 30, עמדו מאחוריו פגישות עם יותר ממאה בחורות. "בשנים הראשונות ניסינו שדכניות, אנשים, מכרים", הוא מספר, "אך שום דבר לא צלח. ככל שגילי התקדם, אנשים החלו להרים גבות ולעקם את האף, וגם השדכניות כבר לא היו הכי סימפטיות כלפיי".

הוא היה רשום באתר שידוכים אחר, אך לא מצא בו את מקומו. "היה לי כרטיס במשך חמש שנים, ונפגשתי עם בחורות משם, אבל בשלב מסוים הבנתי שזה לא ילך, מכיוון שאני מחפש מישהי רצינית ותורנית ממש, ולא היו שם כאלה. הקפאתי את הכרטיס באתר זה, והמשכתי הלאה".

שלומי נתקל בסיפוריי ההצלחה של "שבע ברכות", ובעקבות כך החליט להירשם גם הוא לאתר. "בהתחלה ממש השקעתי בכרטיס", הוא מתאר, "רשמתי באופן מפורט מי אני ומה אני מחפש, והלכתי ברצינות על העניין". מה שקרה בפועל, היה קצת אחרת. "הייתי רשום שלוש שנים, ונפגשתי עם בחורות מהאתר רק שלוש פעמים. הגיל שלי כבר התקדם, ודי התרגלתי למצב של בחור רווק, שעובד וחי בטוב, בלי מחויבויות על הראש. מידי פעם בסוף השבוע עברתי על ההצעות באתר, כדי לראות אם יש משהו טוב, אבל כבר לא נתתי לכך יותר מידי תקווה".

בשלב מסוים, הוא סגר את הכרטיס ב"שבע ברכות" לחלוטין. "הרגשתי שלפעמים אני רואה בכרטיס באתר בחורה מסוימת, ואז כשאני מגיע לפגישה, אני מגלה שמדובר במישהי שונה לחלוטין ממה שחשבתי. כבר לא היה לי כוח לעוד שידוכים".

מי שלא היתה רגועה מהמצב הקיים, היא אמו של שלומי. "אני בן יחיד, עם עוד אחות אחת, ואמא שלי די נלחצה מכך שאני כבר לא עושה שום מאמץ כדי להתחתן. היא ראתה סיפורים של 'שבע ברכות' בעלוני שבת, ואמרה לי שגם אני אוכל להיות אחד מהם", הוא מתאר. "מכיוון שאמי לא נתנה לי מנוחה, החלטתי לפתוח שוב את הכרטיס שלי בשבע ברכות, אך רק כדי לצאת ידי חובה, ולא כדי שיהיו לי הצעות. מחקתי כמעט את כל הפרטים מהכרטיס, וכתבתי שאמא שלי מנהלת אותו. כך, גם אמרתי לה שפתחתי שוב את הכרטיס, וגם הייתי בטוח שלעולם לא אקבל פניות מאף אחת".

הילה היתה אז בת 28, אחרי לא מעט שנות שידוכים. "הלכתי להרבה מאד שדכניות, נפגשתי עם המון בחורים, אמא שלי היתה בקבוצת ווטסאפ של שידוכים עבורי, אבל שום דבר לא יצא. בעבר גם הייתי רשומה באתר שידוכים נוסף, אך לא היו שם הצעות רלוונטיות עבורי, מכיוון שחיפשתי מישהו תורני ממש, והכיוון של האתר לא היה כזה".

בשלב מסוים, רשמה אותה אמה ל"שבע ברכות", אך הילה לא נתנה תקווה גדולה לדבר. "לא חלמתי שאמצא את החתן שלי דרך אתר שידוכים", היא אומרת, "היו הצעות שנראו מתאימות, אך הבחורים לא חזרו אליי, והיו כאלה שפנו אליי, אך לא היו רלוונטיים מבחינתי. הייתי נכנסת לפעמים לכרטיס שלי, ומתייאשת ממה שאני רואה. בשלב מסוים הפסקתי להיכנס, ואמא שלי המשיכה לנהל את הכרטיס".

הילה היתה אז בתקופה לא קלה מבחינתה. "היו לי הצעות לא קשורות בכלל, אחת אחרי השניה, ויצאתי עם בחורים שבכלל לא התאימו לי. הייתי מותשת ומיואשת, ולא ידעתי איך תגיע הישועה".

כששלחה אמה של הילה פניה לשלומי, הוא בכלל לא הגיב לה. "לא התייחסתי להצעה", הוא מספר, "כי אמרתי לעצמי 'מה כבר הסיכויים שזה יתאים?'. אבל אמא שלי שאלה יום אחרי יום מה קורה, אז החלטתי להרגיע אותה, ואמרתי שמישהי פנתה אליי לפני כחודש. הבאתי לה את המספר של אמא של הילה, והן, וגם אחותי, דיברו ביניהן".

כשאחותו של שלומי באה ואמרה לו שזו נשמעת הצעה טובה, הוא קצת נבהל. "לא חשבתי שיצא מזה משהו רציני, רק רציתי להרגיע את אמא שלי. אבל בשבילה,  החלטתי שאני מוכן להעביר עוד ערב בפגישה, בלי להשקיע יותר מידי, ואמרתי לעצמי שאחר כך כרגיל, אבוא הביתה, אלך לישון, אקום לעבודה ואשכח מהכל".

אלא שכבר בפגישה הראשונה, הבינו שלומי והילה שמכאן הם לא ממשיכים כרגיל. "ההחלטה להתחתן הגיעה אחרי 5-6 פגישות. לא יכולנו לחלום על דבר כזה, הוא פשוט קרה".

מה יש לכם לומר על "שבע ברכות"?

"אהבתי שבודקים קודם את כל הפרטים, וכך מונעים כניסה של אנשים לא מתאימים", אומרת הילה, "בנוסף, עוברים על הפניות ומסננים אותן, ואני מאד מעריכה את כל מי שעובד על זה. בזכותכם קמים בתים בישראל, והדבר הוא ממש לא מובן מאליו".

"הדברים מוצגים בממשק מאד נוח, והתוכן שמוצג רלוונטי וברור", מוסיף שלומי, "זה עושה רושם של אתר רציני, שמנוהל על ידי אנשים יראי שמיים. כמובן שתמיד יכולות להיות טעויות, ואי אפשר לשלוט בדברים במאה אחוז, אבל בגדול המצב מצוין".

מה הייתם רוצים לומר למי שעדיין מחפש את השידוך שלו?

"אני הייתי על סף ייאוש", מתארת הילה, "הרגשתי שכבר אין לי כוח, ופתאום זה הגיע מהמקום הכי לא צפוי. אף פעם אי אפשר לדעת מהיכן תבוא הישועה, וצריך לתת סיכוי לכל דבר, גם כשהייאוש כבר עוטף מכל הכיוונים".

"ולא לאבד את התקווה לעולם, להמשיך לקוות ולהתפלל", מוסיף שלומי, "כי כשזה צריך להגיע - זה לא מחכה אפילו שניה אחת, זה פשוט מגיע".