"אחותי התעקשה לרשום אותי לשבע ברכות, אני בכלל לא רציתי"

כשהגיעה שמרית לגיל 24, היא שמעה את אחת הנשים שהייתה יחד איתה בקבוצת נסיעה לאומן, משתפת בסיפור השידוך שלה. "היא סיפרה שהכירה את בעלה דרך 'שבע ברכות', שבאמת מתחתנים דרך האתר הזה, והוסיפה שלא כדאי להקל ראש בדרך שידוך כזו", היא מתארת. "אני כבר הייתי כבר רשומה לאתר, אך באותו יום קיבלתי דרכו הודעה מבחור שהיה נשמע רציני מאוד, והרגשתי בעצמי עד כמה הדבר הוא אמתי". 

מנסה באתר, עוברת לשדכניות

אולם מסתבר כי שמרית הייתה צריכה לחכות עוד כמה שנים, עד שהגיע הזיווג המיוחל. על הדרך אותה עברה היא מספרת: "בתחילה, בצעירותי, קיבלתי הצעות שידוכים מאנשים שהכירו אותי, בדרך המקובלת והרגילה, אולם בשלב מסוים ראיתי שהדבר לא מתקדם, ולכן התחלתי לעשות השתדלויות נוספות, שאחת מהן הייתה להירשם גם ל'שבע ברכות'. הדבר נבע מתוך הבנה שלא מספיק רק לחכות לזיווג, אלא שיש לפעול כדי להביא אותו. במשך כמה שנים נכנסתי לאתר מידי פעם, אך היו  גם תקופות של ניתוק, שכן לא האמנתי כל כך שבדרך זו יכולה לבוא הישועה. היו לי דרכו כמה פגישות רציניות, אך אף אחת לא הגיעה לכדי חתונה".

משום כך, לאחר כמה שנים בהן הייתה רשומה ל'שבע ברכות' והתנתקה ממנו לסירוגין, החליטה שמרית לסגור את כרטיסה באופן סופי. "הפגישות שלא צלחו, וכן גם העובדה שהתחזקתי מאד ונכנסתי ללימודים במדרשה, היוו את הסיבה עבורי לסגור את הכרטיס, ולהתמקד בחיפוש הזיווג דרך שדכניות. זאת מכיוון שהיה חשוב לי לא להיכנס לשיחה עם בחור דרך הטלפון ודרך הודעות כתובות, אלא במידה והדבר מתאים - להגיע באופן ישיר לפגישה אתו. הייתי מכוונת מאד לחתונה, ולא רציתי למשוך קשרים  ולהימרח איתם לאורך זמן. לכן החלטתי לסגור את האפיק הזה, וללכת רק דרך שדכניות".

ואיך היה אצל השדכניות?

"האמת היא שלא היה לי טוב איתן, מכיוון שהרגשתי שלא מעניין אותן מי אני באמת ומה אני מחפשת, אלא שהן מנסות למכור אותי לאנשים רק לפי כמה נתונים יבשים, ותו לא. התחושה לפעמים הייתה שהן מפגישות אותי לפי מה שנראה להן, בלי לבדוק לעומק מה באמת מתאים לי, ובלי לתמוך בהמשכיות של הקשר. לעומת זאת, באתר יכולתי אני בעצמי לבחור ולשלוט במצב, להחליט מי נראה לי מתאים ומי לא".

"אני לא רציתי, אחותי התעקשה"

לאחר שהחליטה להתנתק מן האתר, הייתה זו דווקא אחותה של שמרית שהתעקשה להשאיר אותה רשומה בו. "לאורך כל הדרך, אחותי הייתה שותפה בתפעול הכרטיס, והיא זו שהפנתה אותי לאנשים דרך האתר", היא מספרת. "לאחר שהחלטתי להתנתק, היה לה קשה עם הדבר, והיא לחצה וניסתה לשכנע שאשאר רשומה בכל זאת. אני מצדי אמרתי לה שאני לא אוהבת את הרעיון, אבל מסכימה לעשות זאת רק בתנאי שהיא תנהל את הכרטיס לחלוטין בעצמה. כוונתי הייתה לכך, שאם אדם שולח הודעה, היא תדבר איתו, ולאחר בירורים מתאימים, אני אגיע ישירות לפגישה. דבר זה היווה מבחינתי תהליך הדומה לפגישה דרך שדכנית, ולכן לא הייתה לי איתו בעיה. אחותי אמנם לא התלהבה מהרעיון, אך הסכימה ללכת עליו בכל זאת, בגלל החשיבות שראתה בכך". 

כאשר מאוחר יותר שלח לה לב, בעלה כיום, הודעה באתר, ראתה אחותה את הפרטים, וניסתה בכל זאת לבקש משמרית שתתכתב איתו. אולם שמרית הייתה איתנה בדעתה, ולא הסכימה לעשות את הדבר. "אמרתי לה שכפי שסיכמנו - או שהיא מגיבה בשמה, או שלא נגיב בכלל, ועל אף שהיא ניסתה להתעקש איתי, אני לא הייתי מעוניינת. לבסוף החליטה אחותי להסביר ללב במה מדובר, ולמרות הדרך הלא שגרתית, עברנו את שלב הבירורים, והגענו לפגישה. הוא, בעל תשובה מזה שש שנים, שלאורך שנתיים חיפש את זיווגו. הוא השתדל לעשות זאת בכל דרך אפשרית, עבר אצל שדכניות, וחיפש הרבה ב'שבע ברכות'. הוא השתדל לסנן ככל האפשר, כדי לא לצאת לפגישות סתם כך. יחד עם זאת, תקופה זו לא הייתה קלה עבורו כלל".

אחרי כל הדרך שעברו, כשכבר מצאו זה את זו, התקדמו הדברים מהר מאד, וחודש לאחר שנפגשו לראשונה, זכו לסגור בני הזוג וורט. "שנינו לא האמנו שכך נמצא את הזיווג שלנו, אבל הקב"ה החליט להביא אותו דווקא בדרך זו", אומרת שמרית. "אני שמחה על כך שהתעקשתי ללכת בדרך הכי צנועה שאפשר, וראיתי בחוש איך הקב"ה סידר את העניינים באופן שהיה הנכון ביותר עבורי. מבחינת לב, הוא התגורר לפני כן בדירת שותפים, שהיו כולם בשלב השידוכים, ולאחר שהם ראו את הנחישות והמאמצים שעשה כדי למצוא את זיווגו, הדבר העלה גם אצלם את המוטיבציה לחפש, ואחריו זכו להינשא עוד שלושה מחבריו לדירה".

מה יש לך לומר על "שבע ברכות"?

"מבחינת סגנון האנשים, 'שבע ברכות' התאים לי מאד. כאשר נפגשתי דרך שדכניות, לא תמיד הגעתי לסוג האנשים אליו באמת הייתי מתאימה, ודווקא 'שבע ברכות' פתח לי את האופציה לסגנון אנשים נוסף, שהתאים לי יותר. בנוסף, בתחילה נרשמתי גם לאתרי הכרויות נוספים, אך מהר מאד הבנתי שרק ב'שבע ברכות' אוכל למצוא את האדם המתאים, שכן אתרים אחרים היו הרבה פחות תורניים, דבר שלא התאים לי כלל". 

מה היית רוצה לומר למי שעדיין מחכה לזיווגו?

"שצריך להחזיק מעמד, ועם כל הקושי, להמשיך לנסות. אני אישית לא האמנתי שתהליך זה יהיה עבורי כל כך ארוך ומייגע, אבל כנראה שהייתי צריכה להתפלל הרבה כדי לקבל את הזיווג המיוחל. במהלך הדרך יש כל הזמן עליות וירידות, כשכל ירידה מביאה אחריה עליה, עם התחזקות באמונה שהכל מה' והשתדלות להיות עסוקים בחיים הקיימים ולשמוח בהם ככל האפשר. בכל פעם אחרי השבר, מקווים ומנסים מחדש. יחד עם זאת, עם כל מה שעוברים, רגע אחרי החתונה שוכחים מהצרות, ומתחילים כבר עם תפילות אחרות, לסייעתא דשמיא בחיי הנישואין ובהבאת ילדים לעולם. כל הדאגות שהיו קודם כאילו נעלמות, והופכות להיות רק זיכרונות משעשעים על כל מה שעברנו. לכן שווה לחכות, לעשות השתדלות ככל האפשר, ולהאמין בה' שהוא יביא את הזיווג בזמן הנכון".