"אני בת 69, לא חשבתי להתחתן, הבת שלי רשמה אותי ל’שבע ברכות’"

ציפי, בת 69, הייתה גרושה במשך 32 שנה, וכלל לא עלה על דעתה לשנות את המצב. "חלק מהשנים הייתי עסוקה בגידול הילדים, כך שזה בכלל לא היה בראש שלי, וגם אחר כך לא הייתי ממש בכיוון", היא מספרת. "כאשר הציעה לי בתי להירשם ל'שבע ברכות', שללתי את ההצעה על הסף, שכן מה לי ולאתר של שידוכים? בכל זאת, היא לא ויתרה, ושכנעה אותי שאין לי מה להפסיד, וכך מצאתי את עצמי מחפשת שידוך דרך האתר, כשברוך ה' הוא הגיע מהר מאד".

יורם, בן 74, דווקא חשב אחרת לחלוטין, ושנה לאחר שהתאלמן, כבר החל לחפש את זיווגו השני. "היה חשוב לי לא להישאר לבד, שכן 'לא טוב היות האדם לבדו', וחיפשתי אישה שומרת מצוות איתה אוכל לבנות חיים משותפים", הוא מספר. "במשך שנה הייתי רשום באתר שידוכים אחר, וגם שילמתי עליו, אך התאכזבתי בצורה לא רגילה. הרגשתי שלפעמים מה שמוצג בתמונת הפרופיל של מי שמולי, הוא לא מה שקיים במציאות באמת, והדבר צרם לי מאד. לעומת זאת, ברגע ששמעתי על 'שבע ברכות', גיליתי אתר חינמי וטוב, וחודש וחצי אחרי שהייתי בו, כבר זכיתי להכיר דרכו את ציפי". 

את החתונה עשו השניים כמו זוג צעיר, "עם אולם, שמלה לבנה, צלם, תקליטן והכל", ועל אתגר הנישואין השניים הם אומרים: "זה לא קל, אבל כאשר ברור שהמטרה של שנינו היא לחיות כמו שצריך, אז אפשר בהחלט להצליח. אנחנו מספיק מבוגרים ומנוסים כדי לדעת איך לכבד, לוותר ולהתגמש, יש בינינו הרבה הבנה, ואנחנו מקווים שכך ימשיך גם להיות".

לסיום, מה יש לכם לומר לאנשים בשלב זה שמחפשים את זיווגם?

"שלא טוב להיות לבד, ובעיקר לא להפעיל את הילדים שיבואו לעזור כל הזמן", אומר יורם. "וכמובן לא להתייאש מהחיפושים, אלא לעשות מאמץ - להזמין לפגישות, לצאת לבית קפה, להיות פעיל ולהאמין שבסוף זה יבוא". 

"אני בחרתי בחיים לבד שנים רבות", מוסיפה ציפי, "אך לאחר הנישואין, ההבדל בהחלט ניכר, ולכן חשוב לי לומר שזה אף פעם לא מאוחר".