"הפרטים שלו היו ענייניים מדי, אך לבסוף החלטתי לענות. אחרי חצי שנה התחתנו"

השתדלות זה חלק מהסיפור. תאמינו או לא. נכון שלתפילה כוח עצום, אך תפילה ומעשה הם אלו שמכריעים את הכף. אני בת 24, ירושלמית ומורה לחינוך מיוחד. זה כבר שלוש שנים שאני רשומה לאתר שבע ברכות. נפגשת פה ושם עם הצעות מהאתר, מצפה ומתאכזבת, מצפה, שמחה ומתאכזבת, אך הכל בידיעה שכל פגישה עם כל אדם - יש לה כוונה מלמעלה.

הוא כבר בן 30, גר בצפון הארץ, בעל תשובה שמגיע מבית מסורתי, קובע עתים לתורה ומחכה לאחת שתזיז אצלו משהו בלב. בתחילה, כשהוא שלח הודעה לא עניתי, כי "מרוב עצים לא רואים את היער". הרבה הצעות, והרבה גם מרחוק, איך תדעי למי לענות ולמי לא? כיצד תבחרי נכון? הפרטים שלו היו ענייניים מדי, בלי הומור ובלי התחנחנות. "מחפש את אשתי", כך הוא הגדיר כשכתב על עצמו. בסוף החלטתי לענות. הוא הגיע עד לעיר הקודש כדי לפגוש אותי. מסכן. שעתיים נסיעה ברכב, ועוד בשביל מישהי שהוא עוד לא הכיר. נר חמישי של חנוכה, יום גשום במיוחד. הפגישה הראשונה לא היתה רעה, אך גם לא טובה. החלטנו להיפגש שוב. לפעמים השוני הוא זה שיוצר את העניין, וכך היה אצלנו. לאחר מספר מפגשים הוא הבין שצריך להתקדם, ודחף לכיוון פגישה עם ההורים. הסכמתי. קודם עם הצד שלי, ולאחר מכן עם הצד שלו. אז זה כבר היה לנו ברור. זה היה מהיר אך אמיתי. ישועת ה' כהרף עין, אמרו חז"ל, וכך לאחר כחודש וחצי מצאנו את עצמנו מאורסים. התחתנו לאחר כחצי שנה, בלב שמח ומאושר.

עברתי בעקבותיו לצפון. הייתם מאמינים? דבר זה לא היה מתאפשר שנה קודם, ואף לא יום קודם מהיום שהכרנו. הכל מדויק ומושגח. תודה למלך המלכים ותודה גם לכם אתר שבע ברכת היקרים על היותכם השליחים!

זה יקרה גם לך, אסור לאבד תקווה. דברים קורים בזמן הנכון ובהשגחה פרטית ומדויקת, רק תאמין.