"נכנסתי ל’שבע ברכות’ כדי לחפש בחור אחד, מצאתי בחור אחר"

מיכל, בת 28, עברה במהלך השנים אינספור פגישות, מכיוונים שונים, אך כלל לא חשבה להירשם ל"שבע ברכות". "אני מהציבור הדתי לאומי,והרגשתי שסיגנון האנשים באתר פחות מתאים לי", היא אומרת. "העניין הוא, שבחור מסוים שלח לי הודעה באתר שידוכים אחר בו הייתי מנויה בעבר. מכיוון שלא רציתי לשלם שם דמי מנוי, נכנסתי ל'שבע ברכות' לראות אם אוכל למצוא אותו כאן". את הבחור ההוא לא מצאה מיכל מאז, אבל ב"שבע ברכות" אורי מצא אותה.

איך קרה המפגש ביניכם?

"אני נכנסתי בתדירות די גבוהה ל'שבע ברכות'", אומר אורי, בן 34, "כך שמיד כשמיכל נרשמה לאתר ראיתי את הכרטיס שלה ושלחתי לה הודעה. היא עצמה רשמה שהיא רוצה רק מישהו עד גיל 31, אז שאלתי בעדינות אם היא תסכים בכל זאת לנסות".

"הוא פנה אליי בכזו נחמדות, וגם הנתונים שהיו רשומים בכרטיס שלו נראו לי מתאימים, באופן כזה שהחלטתי ששווה לתת לזה צ'אנס" מסבירה מיכל. "מעבר לכך, היה רשום בכרטיס שלו שהוא בן 33, אז אמרתי לעצמי - 'אולי רק עכשיו הוא חגג יום הולדת, וזה לא כל כך נורא'. לבסוף גיליתי שחודש אחר כך הוא כבר חוגג 34".

על שלושה דברים ההתמודדות עומדת

איך התמודדתם עם ההמתנה הארוכה?

"לא קל לעבור את כל השנים האלה", אומר אורי, "רווק כל הזמן שואל את עצמו 'למה לא התחתנתי? מה יהיה איתי?' ויש הרבה תפילות בלב שבור. בכל סעודת שבת עם חברים, הנושא הזה עולה לשיחה, וכמובן שבשיחות אישיות עם אנשים הוא עולה עוד יותר. אם משפחה נחמדה מזמינה אותך לסעודת שבת, אתה הולך ואומר לעצמך 'אולי מהם תבוא הישועה', וכך נמצאים כל הזמן בחיפוש מתמיד, עם רצון אדיר בלב להגיע לישועה".

כדי להגיע ליעד הנכסף - החתונה, לא שלל אורי אף דרך. "קיבלתי הצעות מחברים, שדכנים, חברים של ההורים, ומי לא. מבחינת חיפוש דרך האינטרנט, פניתי דווקא ל'שבע ברכות' ולא לאתרים אחרים, בגלל הצד התורני, שהיה נכון לי. שלא כמו מיכל, אני ראיתי באתר מבחר גדול של בנות מהציבור הדתי לאומי. מעבר לכך, ניסיתי כל הזמן לפתוח אופציות חדשות, בתקווה שאולי דרכן זה יבוא".

מה נתן לך את הכוח להחזיק מעמד?

"רציתי מאד ולא ויתרתי, וכשרוצים כל כך, אז גם מתאמצים להגיע. כך למשל, הבנתי בשלב מסוים שעליי ללכת לאימון לחתונה, והמטפל אליו הלכתי היה אדם בעל פרספקטיבה רחבה והרבה ניסיון. הוא עזר לי להפוך כל אבן שעמדה בדרכי, לברר וללבן נושאים שהיה לי קושי איתם, ובבוא היום - הצלחתי בעזרתו גם לקפוץ למים ולהחליט על חתונה. במקביל לחיפוש, הבנתי שעליי גם לחיות את החיים שמעבר - להתפתח בתחומים נוספים, למצוא עוד תחומי עניין, ולעסוק בפעילות של חסד על בסיס קבוע, כדי לשים את עצמי במקום של טוב ולא רק של חסר. ממש ראיתי את זה כעין משולש של תורה, עבודה וגמילות חסדים. התורה היתה עבורי הלימוד וההתפתחות האישית לקראת חיי נישואין, העבודה הן התפילות הרבות שנשאתי לאורך כל התקופה הזו, וגמילות החסד היא הנתינה שהיתה חשובה לי, כדי להיות במקום חיובי, אוהב ושמח".

"אני נפגשתי עם מספר גדול מאד של בחורים", משתפת מיכל בהתמודדות שלה, "אבל לא חוויתי מצבי משבר גדולים במיוחד. היה תסכול והיה גם קושי בפעמים שרציתי קשר מסוים וזה לא הלך, אבל תמיד היתה לי בלב אמונה שזה יקרה".

"הציעו לי אותה כבר פעמיים קודם"

מה יש לכם לומר על "שבע ברכות"?

"אהבתי מאד את האתר, גם מבחינת החזות שלו וגם מבחינה מקצועית. מסנני החיפוש הם טובים והוא בהחלט ידידותי", אומר אורי.

"אני אהבתי את העובדה שהוא חינמי, וגם את זה שאפשר להסתיר את התמונה שלי ממי שרוצים. בפועל, כמעט ולא הייתי רשומה בו, כי פגשתי דרכו את אורי מיד", מוסיפה מיכל.

מה יש לכם לומר למי שעדיין בתהליך החיפוש?

"לא להתייאש ולהאמין שאף תפילה לא הולכת ריקם. בנוסף, כדאי להוריד את החשש שיש מאתרי שידוכים. עדיף להירשם לאתר כזה במקום לשבת בחיבוק ידיים ולחכות בכליון עיניים להצעות. לפעמים יש לאנשים פחד מפני מי שהם יפגשו בדרך הזו, אבל בשביל זה יש לנו חוש ביקורת ויכולת לברר את הדברים. באופן אישי, החתונה שלנו נתנה דחיפה לעוד חברה של מיכל, וגם היא זכתה לפגוש את בעלה בדרך הזו".

"לסיום", אומרים בני הזוג, "אנחנו רוצים להודות ל"שבע ברכות", שבזכותם זכינו לפגוש אחד את השניה. אחרי שנפגשנו, גילינו שהציעו לאורי את השידוך הזה כבר לפני חצי שנה, ומסתבר שההצעה הזו עלתה פעם נוספת גם לפני 3 שנים. אבל כנראה ש'שבע ברכות' הם אלה שניתנה להם הזכות להיות השליחים הטובים בשידוך הזה".