שמעון ממן כמעט מחק את הכרטיס – ואז קפצה הודעה. טוב, אחת אחרונה

שמי שמעון ממן, בן 56. התגרשתי לפני שנה, ובמהלך השנה חברים הציעו לי שידוכים.

נפגשתי, וזה לא הסתדר. חבר הציע לי לנסות את "שבע ברכות" של הדברות. נרשמתי, הכרתי, נפגשתי - אבל שוב, לא הרגשתי משהו, אפילו לא קליק קטן. אני מאמין גדול שאפשר למצוא זוגיות טובה ואהבה בכל גיל, אבל  אחרי חודשיים של פגישות שוב התחלתי להתייאש, והחלטתי שאני מוחק את החשבון, ואם יש לי מזל - זה יגיע גם בלי 'שבע ברכות'.

והנה, האצבע שלי הולכת ל"אנטר" כדי לאשר את מחיקת החשבון - ופתאום קופצת הודעה.

אמרתי לעצמי: "אוקי, זו האחרונה, ואם זה לא הולך - אז זהו". כבר בהכתבות איתה הרגשתי משהו מיוחד, אז ניסינו שנינו לצאת מהאתר כדי לקבוע פגישה, כי ניסינו להעביר את מספר הטלפון, אבל ההודעות נחסמו. ואז קבלתי הודעה: "אנו רואים שאתם מתאמצים לצאת מכאן, אז תבשרו לנו אם יצא משהו טוב".

החלפנו מספרים, והדבר הראשון שהיא שאלה אותי בווטסאפ  היה – "מה השם של אמא שלך?". האמת? נפגעתי קצת. עוד לא התחלנו לדבר, ואת כבר בודקת? שאלתי למה, והיא ענתה שהיא כרגע בחתונה של חברה, והיא רוצה לברך אותי אצל הכלה, שאצליח בשידוכים שלי ובכלל בחיים, לכן היא צריכה את השם של אמא. התרגשתי מאד, והתחלתי להבין שזה מה שאני מחפש כבר שנים.

למחרת נפגשנו, ואני רוצה לומר לכם שכל מה שחיפשתי בחיים - זו בדיוק האישה הזו שפגשתי. וכן, גם היא הרגישה כך. כבר בפגישה השנייה הבנו שזהו, זה מכאן לחופה.

היום אני נשוי לה בדיוק חודש. התחתנו ממש באמצע הסגר, כשהיה מותר רק עם עשרה אנשים, מה שנקרא "חתונת מרפסות".