"עד היום אנחנו לא זוכרים מי שלח ראשון את ההודעה". שירה ובן הכירו ב"שבע ברכות"

צוות שבע ברכות היקר!

לאחר שנחתנו קצת מהחתונה, זה הזמן לומר לכם תודה עצומה.

אני רשומה לאתר לא מעט זמן. היו פעמים שהקפאתי את הכרטיס, אבל איכשהו תמיד היה הרצון לשוב ולנסות את האתר עוד פעם.

הלגיטימציה החזקה שהייתה לי ושנתנה לי כוח לקראת הסוף, היא שחברה קרובה שלי גם היא התחתנה דרך האתר. אז תהיו בטוחים, "לא בשמיים היא"! ההשתדלות ממש יכולה גם להתבטא בכלי נוסף, שנמצא מעבר למסך.

כנראה שאת הרצון והדחף ריבונו של עולם לא סתם סידר...

אני בחורה שמגיעה מבית דתי תורני. הייתי שותפה לשיעורי תורה באופן קבוע בעיר סמוכה אלי, והרגשתי צורך לשאול את הרב - מה הרב אומר על אתר היכרויות? הרב הדגיש שזו אפשרות, אבל שצריך לברור.

לקחתי לתשומת ליבי.

היו הצעות שקיבלתי ויצאתי, והיו גם כאלה שהיה צריך לברור. ואז, סוף סוף זה הגיע.

גלגלתי את העכבר תחת הגדרות החיפוש שהזנתי.

ראיתי פרטים כלליים. אחרי שהוא חשף את התמונה, ראיתי את המבט הזה שחיפשתי, מבט של אמת.

בכל פעם זה לא הסתדר, כי ההתכתבות ארכה זמן, ובינתיים היה ניתוק בקשר, כי כל אחד ניסה הצעה אחרת. עד שהגענו להחלטה להיפגש.

כבר במפגש הראשון הרגשתי כמה בן זהה לי ברצונות, בהשקפות ובדיבור העמוק הזה, משהו שקצת הזנחתי במרוץ החיים, ובן פשוט החייה בי את זה.

ההחלטה לא הגיעה מיד, וכן עברנו תהליך יחד.

חשוב לי להדגיש: לא תמיד מבינים שזה ישר זה באופן נחרץ! אבל אם הרצונות משותפים ויש שיח, ההחלטה גם היא תגיע!

צריך להיות אמיתי עם עצמך, ולהבין - מה את באמת רוצה למצוא בצד השני? מה באמת ישלים אותך וייסב לך נחת ושמחה אמיתית?

אז אחרי שלושה חדשים, ה' הביא אותנו להחלטה המיוחלת, ובן הציע לי נישואין.

האמת, שעד היום אנחנו לא זוכרים מי שלח את ההודעה ראשון. זה רק מלמד כמה זה לא משנה...

אציין כי זכינו לפתוח את סבב "חתונות הקורונה", ותודה לה' אנחנו נשואים בשמחה גדולה.

רוצה להעביר שני מסרים, ומכל הלב.

אנחנו לא יודעים מה ילד יום. אבל אל תדחו! אחרי שבוע כבר תשכחו מהחתונה... תתחילו את החיים המשותפים ביחד, ואל תשאירו אותם הרחק מכם!

הרגשנו בחתונה שהשכינה עמנו, וכל אדם שימח כמו 10 איש! אל תוותרו. כמה שזה מפתה - אולם, מוזמנים ברוב עם, נגנים, מנות – אני מבינה. אבל באמת, השמחה הגדולה היא על עצם הנישואין בין בני הזוג (מה שהתרבות גרמה לנו קצת לשכוח...).

דבר נוסף, תשלחו הודעה. אל תתביישו. אם זה שלכם, אז מה זה מה משנה לכתוב כמה תווים לצד השני?

אתן בוחרות לשלוח הודעה, אתן בוחרות מי מעניין ומוצא חן בעיניכם.

אל תחכו רק שהגבר ישלח. אח"כ באמת לא זוכרים מי שלח ראשון... זה עיקרון מיותר, שחבל להחזיק ממנו.

מאחלים בשורות טובות, ומחכים לשמוע על עוד בתים שיצמחו מכאן, ובכלל מעם ישראל!

אוהבים, שירה ובן.