לא יוצאת יותר עם אף אחד

אם אתם או יקיריכם כמעט התייאשתם מהחיפוש אחר החצי השני, הסיפור של יהונתן ושירה – הוא בדיוק בשבילכם.

שירה סרסיק, 27, נולדה ברובע היהודי בירושלים להורים בעלי תשובה. בנעוריה, כתוצאה מהשפעות סביבתיות שליליות, וכן כתוצאה מאופייה הנוטה למרדנות, החלה אמונתה להיסדק אט אט עד אשר מצאה עצמה, היחידה מכל משפחתה, שהעזה לחצות את הקו האדום ולצאת בשאלה. "האתאיזם אצלי מאוד חזק", היא מספרת, "אף על פי שהתחנכתי בחינוך דתי, היו תקופות שהיה קשה לי להאמין בהימצאות ה´ בעולם".

בגיל 18 עשתה שירה שירות לאומי כמדריכת נוער בכפר הנוער "הודיות", ליד קיבוץ לביא, בצפון. מיד לאחר סיום השירות, החלה ללמוד לימודי טוענת רבנית במכללת ´לינדבאום´ ומשסיימה, התחילה תואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית ´אונו´, ואף סיימה את לימודיה בהצטיינות.

בהיותה בת 23, החלה אמונתה לחזור אליה. "אמרתי לעצמי: זה עכשיו או לעולם לא", היא אומרת, "הרגשתי שהגיע הזמן שאקבל את ההחלטה ללכת וללמוד במסגרת תורנית קבועה שתוכל לספק לי את המענה לכל השאלות שהיו לי. זמן קצר לאחר מכן, נכנסתי למדרשיית ´בארה של מרים´ בירושלים ושם בעצם החלה התשובה האמיתית שלי".

כעבור מספר חודשים במדרשיה, חשה שירה שוב כי היא מתרחקת מה´ והבינה שיש לה בעיה גדולה עם האמונה שלה ושאם לא תטפל בשורשה, יהיה לה מאוד קשה להתקדם ברוחניות. כך החליטה, פעם אחת ולתמיד, ללמוד ברצינות מיהו הקב"ה ומה הוא מבקש דווקא ממנה. בתחילה צפתה בהרצאות על נבואות, אמונה וכדומה. כך נחשפה להרצאותיו של הרב זמיר כהן שבהן אירעה לה, לדבריה, ´קפיצת דרך´ באמונה. לאתר שבע ברכות מבית הידברות הגיעה שירה כאשר פתחה כרטיס פיקטיבי עבור חברתה שביקשה לבדוק את סגנון הבחורים. תוך כדי סקירת הבחורים עלה והתעורר בה געגוע לבית משלה, תחושה שלא חוותה קודם לכן. לדבריה, אמונתה הטבעית ודעתה על מוסד הנישואין בכללו, היו שליליות במיוחד לאור העובדה שנחשפה למקרים מזעזעים של גירושין על רקע התעללות פיזית ומילולית, מתוקף תפקידה כעורכת דין לענייני משפחה. כך יצא שעד גיל 23, סירבה בתוקף להיפגש דרך שדכניות או אתרי הכרויות, אף שבעצמה זכתה לעשות שלושה שידוכים.

זה היה השלב שבו החליטה לעשות ´הסכם´ עם ה´. "אמרתי לו שאני מוכנה להיפגש עם כל מי שיפנה אליי דרך אתר ´שבע ברכות´, בתנאי שזה יהיה במשך חודש אחד בלבד ושהזיווג שלי יגיע עד אליי", היא מספרת. לאחר שבועיים, במהלכם נפגשה עם שני בחורים וראתה שזה לא הולך לכיוון שרצתה, החליטה למחוק את הכרטיס. אבל אז, באחד הערבים, כאשר התפללה לה´, נקפו אותה לפתע ייסורי מצפון על כך שלא עמדה בהבטחתה והרימה ידיים עוד לפני שהחודש הסתיים. כך, מתוך עיניים מצועפות בדמעות, פנתה אל ה´ ואמרה: "ריבונו של עולם, אני לא יכולה לעמוד בהבטחה שלי. שבועיים נוספים כאלו מרגישים לי כמו נצח. אולם, אעשה איתך הסכם אחר ואני מבקשת שתקבל אותו אפילו שאין לי זכות להתנות איתך תנאים. אני אבחר עכשיו חמישה בחורים שנראים לי הכי רלוונטיים ואשלח להם בקשה לצפייה בתמונה. מי שיחזור אליי מבין החמישה, תעשה שהוא יהיה בעלי".

יהונתן, 31, חשמלאי וטכנאי מיזוג אוויר מכפר סבא, אשר גדל במשפחה מאמינה אך התחנך במסגרות חילוניות, התקרב ליהדות בגיל 23. להבדיל משירה, יהונתן היה רשום אצל שדכניות רבות, השתתף בשבתות רווקים דתיים, נרשם במספר אתרי הכרויות ומאוד רצה כבר למצוא את השידוך שלו ולהתחתן. אולם על אף שנפגש עם עשרות בנות, לא הצליח למצוא את שאהבה נפשו. לאתר ´שבע ברכות´ נרשם יהונתן שבוע לפני ששירה, לימים כלתו, עמדה להפר גם את ההסכם השני שלה עם ה´.

"בהתחלה הכל הלך כשורה עם ההבטחה שלי", היא מספרת "הצלחתי למצוא ארבעה בחורים שמצאו חן בעיני אך החמישי אין. אמנם יהונתן שלח לי הודעה והכרטיס מצא חן בעיניי, אך בכל זאת היססתי אם להכניס אותו לחמישייה המנצחת שלי. בסוף אמרתי לעצמי שמגיע לו להיות בחמישייה שלי, רק משום שבכרטיס שלו הוא לא כתב שהוא מחפש בחורה יפה אלא מעניינת ושמחה, שזו אני בדיוק. שלחתי לו הודעה, ולמרבה הפלא מבין כל החמישה שנכנסו לחמישייה שלי, הוא היחיד שטרח להגיב, ואפילו עשה זאת מיד".

ומה קרה אחר כך?

"נתתי לו את המספר שלי. בתחילה, לא היה לי כוח לדבר איתו, וכשהוא התקשר, העמדתי פנים שהכרתי מישהו אחר ורק בטעות פניתי אליו. אך הוא לא הרפה. בראש השנה שלח ´שנה טובה´, ביום כיפור ´סליחה אם פגעתי´, בין ראש השנה ליום כיפור האחרון התחלתי לומר שיר השירים 40 יום בכותל על הזיווג שלי וביום ה-38 אמרתי לה´ יתברך שאני את שלי עשיתי ואין לי כבר כוחות לצאת עם אף בחור. סיפרתי לחברה טובה על העניין עם ההסכם ועל כך שיהונתן פנה אליי ולהפתעתי היא שטפה אותי בביקורת ושאלה: ´את רוצה לתת לה´ להנהיג או שאת רוצה להנהיג´. שאלתי אותה בחזרה מה היא רוצה ממני, ואז היא אמרה שהיא רוצה שאני אתן ליהונתן צ´אנס ואצא איתו לפגישה. הסכמתי. אמרתי לה שאני מוכנה לצאת עם הבחור הזה אבל הוא האחרון מבחינתי ואני לא יוצאת יותר עם אף אחד".

והפגישה הראשונה?

"הייתה מעולה. השיחה הייתה קולחת והיה ביננו חיבור מעולה. אבל בהתחלה, לא כל כך התחברתי לסגנון הלבוש שלו. הוא הגיע לבוש בבגדי חג, עם כובע קסקט בסגנון שחציו אומר ירושלים וחציו תל אביב. היססתי אם להיפגש שוב, כי היה נדמה לי שהוא ממש לא מתאים לי".

מה שבכל זאת שכנע אותה להיפגש עם יהונתן פגישה נוספת היה, למרבה האירוניה, דבר מה מעצבן שאמר, בעקבותיו החליטה להוכיח לו שהוא טועה. בפגישה השנייה, השתנתה פתאום תחושתה כלפיו עד שחשבה לעצמה: "אם הבחור הזה מציע לי נישואין, אני הולכת איתו עד הסוף".

"לא יודעת איך זה קרה דווקא איתו", צוחקת שירה, "הדייט השלישי שלנו היה כבר אצלי בבית עם הוריי. אין לי הסבר לעובדה שכל כך מהר מצאנו עצמנו בהכנות לחתונה. על פניו נדמה שהנתונים החיצוניים פחות מתאימים, אך אני מרגישה שמצאתי מרגוע לנפשי. יש בינינו קשר חברי מופלא שאין לי יכולת להסביר. השותפות האמיתית היא בקשר שנרקם בין הנשמות". 

הצעת הנישואיןהגיעה לאחר שלושה חודשים שהיו בקשר ואירעה בגן התקומה, בין חומות ירושלים, בשלג. הוא רשם על השלג "התינשאי לי". בתוך נישה בעלת חלונות גבוהים, בין החומות תלה יהונתן בדים - לפניהם הציב שולחן וכיסאות, פיזר פרחים בכל מקום, קנה יין ועוגה ולא שכח אפילו לפרגן בזוג עגילים יפים. בתאריך ה-11.3.14 התחתנו שירה ויהונתן ברוב פאר והדר, באולמי "ארץ קדם" בעמק האלה, ליד בית שמש.

עצתך לרווקה שעדיין מחפשת את זיווגה?

"לא לעזוב את ה´ לרגע, להתפלל ולשוב ולהתפלל ולומר לו במילים פשוטות שאת רוצה להיות כלה עם הזיווג האמיתי שלך. חשוב מאוד להיות כנה עם ה´ לאורך כל הדרך. לפרוק בפניו את הכאב, לדבר איתו, לשתף אותו בקשיים, לחלוק איתו רגשות. את לא יכולה לבד לעבור את המסלול הזה. אף אחד לא יבין אותך כמו ה´".