"כבר הפסקתי להיכנס ל’שבע ברכות’, אבל ביום בהיר אחד זה הגיע"

"מלכתחילה הייתי מאד סקפטי אם בכלל יש סיכוי שאמצא את זיווגי דרך 'שבע ברכות'", אומר לי אהרון בתחילת שיחתנו. הוא אמנם נרשם לאתר, ובהתחלה אפילו הקדיש זמן רב לחיפוש דרכו, אבל מהר מאד החליט שזה לא המקום המתאים עבורו. עם כל זאת, ההחלטה לא לכבות את בדל התקווה האחרון שעוד נותר התבררה כנכונה. "בניגוד לכל המחשבות והציפיות, כשזה הגיע - הכל התגלגל מהר מאד", הוא אומר.
הוא גרוש בן 48, והיה רשום ל'שבע ברכות' במשך כמעט שנתיים. "החיפוש באתר אמנם היה מצוין, אבל גם הנשים שאני פניתי אליהן וגם אלה שפנו אליי לא ענו על מה שחיפשתי, ומשום כך היו תקופות בהן אפילו הפסקתי להיכנס לאתר. הדבר המעניין הוא, שאסתר, אשתי כיום, היתה סקפטית באותה מידה. היא פתחה את הכרטיס שלה בלי להאמין בכלל שיצא מזה משהו, רק בשביל לעשות השתדלות".
למרות כל זאת, הכרטיס של אהרון נותר פתוח. "כבר פניתי לחפש את זיווגי בדרכים אחרות, אבל הפרטים שלי נשארו באתר, למקרה שהנס יחליט להגיע. וביום בהיר אחד זה באמת קרה. אני ממש זוכר איך ביום האחרון של חודש סיוון קיבלתי הודעה מאסתר, אחרי יומיים של התכתבות נפגשנו, וחודש וחצי אחר כך - בט"ו באב, כבר היתה החתונה".

איזה תהליך מהיר, במיוחד לזיווג שני...
"כן, זה היה מהיר מאד,. ברוך השם לא היו לנו ספקות. שוחחנו המון בתקופה הזו, וערכנו היכרות מעמיקה. אומרים ששידוך הוא משמיים, ובאידיש שמיים הם 'הימל', אז גם לנו היה שידוך כזה - דרך האימייל. לכל מי שעובר את הדרך הזה אני יכול לומר רק שתי מילים - לא להתייאש. אף פעם לא להתייאש. בסופו של דבר, אני מצאתי את הכי טוב שרק יכולתי לדמיין".