"נכנסתי, סגרתי, נכנסתי, סגרתי, בסוף הוא הגיע"

"לא היה לי קל למצוא את הזיווג באתר", פותח בועז את השיחה בינינו. "הכרטיס שלי היה פתוח כמה שנים, אבל רוב הזמן כלל לא נכנסתי אליו. וגם כשניסיתי, היו פגישות, אבל יצאתי מהן מאוכזב פעם אחר פעם". תחושות דומות עברו גם על בת אל, אשתו. "נכנסתי לכרטיס, ניסיתי, ראיתי שזה לא בדיוק מתאים לי, וסגרתי. נכנסתי אחר כך שוב וסגרתי, וכבר כל כך רציתי להתחתן. בפעם האחרונה הייתי מיואשת לחלוטין, רציתי שוב לסגור את הכרטיס". אלא שרגע לפני שעשתה זאת, קיבלה בת אל מבועז הודעה. היתה זו אחת ההודעות האחרונות מבחינתו, רגע לפני שהוא עוזב את האתר.

לאורך השנים, עבר בועז (25) עליות ומורדות. "אתה מדבר עם מישהי ומפתח תקוות, ואז מגלה בפגישה שזה אחרת ממה שחשבת. היו פעמים בהן אמרתי לעצמי בלב: 'אוף, שרפתי עוד ערב'", הוא אומר. "בשלב מסוים עברתי גם משבר כואב עם  אחת הבחורות שפגשתי, וזה סדק את כל האמון שלי במציאת הזיווג. לכן החלטתי לנסות בפעם האחרונה, ואמרתי לעצמי שאם גם הפעם זה לא הולך, אני לא עושה עוד שום השתדלות, אפילו לא דרך שדכניות. הרגשתי שעשיתי את המקסימום, ושעכשיו זה בידיים של ה'. מבחינתי הדבר הנכון באותו זמן היה לקחת פסק זמן ולבנות את עצמי". 

גם אצל בת-אל (25) התחיל הייאוש לעלות. "הייתי רשומה לשבע ברכות קרוב לשנתיים וחצי, ניסיתי פעם אחר פעם, אבל זה פשוט לא קרה. מתישהו בדרך, הבנתי שאני לא מספיק ממוקדת, ומתפזרת על הצעות לא מתאימות. לכן החלטתי לעשות שינוי בתפיסה, ולקחתי את נושא הפגישות כאילו מדובר בראיון עבודה. הבנתי שעליי לעשות בירור ענייני מאד בהתחלה כדי לבדוק עד כמה זה מתאים, הרבה לפני שאני נקשרת רגשית". 

בסופו של דבר, את פסק הזמן עליו חשב, כבר לא הספיק בועז לקחת, כי את ההודעה האחרונה שהוא שלח, קיבלה לא אחרת מבת אל. "כבר בהתחלה הרגשנו התאמה מדהימה, ו-4 חודשים אחר כך עמדנו תחת החופה", הם אומרים באושר. 

לסיום, מה יש לכם לומר למי שעדיין נמצא בתהליך החיפוש?

"לקחת את זה בנחת ולהאמין, כי זה יבוא", אומרת בת אל, ובועז מצידו מוסיף: "להיות סבלני, ולקחת בשלוות נפש גם את הקשיים שעוברים בדרך. כאשר אדם בא עם ציפיות, הוא לחוץ יותר וזה גורם לו לא להביא את עצמו עד הסוף, אבל אם הוא רגוע - מרגישים שהתדר שלו הוא פתוח ונינוח יותר, ומשם הקשר יכול לזרום. קל לומר את זה עכשיו, אבל עברתי דרך ארוכה כדי להבין את זה, כי אני עצמי הייתי לחוץ בהתחלה. אלא שבסופו של דבר הבנתי שעליי לשחרר ולהשליך את יהבי על ה'. ההשתדלות האמיתית היא ללכת באמונה, וכשה' רוצה זה קורה".