כמו פאזל של 3,000 חלקים

אין זה משנה אם אתם סקפטיים מטבעכם או שסתם לא מכירים מקרים רבים בהם הפגישה הראשונה של המשודכים היא גם הפגישה האחרונה שמסכמת תאריך לחתונה, המקרה הבא ימחיש לכם שגם זה עשוי לקרות.             

כך בדיוק צפתה בת שבע זנדני, 34, ממושב בני עייש שבדרום, את הישועה שלה. זה מה שראתה בדמיונה כל השנים ועל הנער הזה בדיוק התפללה. בת שבע, אשר גדלה במשפחה מסורתית ועברה מסלול חיים רגיל למדי, התגייסה לצבא בגיל 18, שם שירתה כמדריכת קרב מגע בבתי ספר שונים בארץ. ביום בהיר אחד, בגיל 24, החלה בת שבע לחשוב ברצינות על שינוי אורח החיים החילוני שלה ואימוץ דפוס החיים הדתי. מי שגרמה לה לעשות זאת היא לא אחרת מאשר קולגה לעבודה.

"עבדנו יחד כזבניות בחנויות היוקרה ´תכשיטי שטרן´, והיא בעצם הייתה קרש הקפיצה שלי לקיום המצוות.  ראיתי כיצד פעם אחר פעם, היא מדברת בסובלנות ללקוחות ומתנהגת באצילות. עבודת המידות האמיתית שלה עם עצמה משכה אותי וכך התחברנו. עם הזמן, היא קנתה לי סידור במתנה ומאז, התחלתי להתחזק בכוחות עצמי ולקבל על עצמי באופן מדוד וזהיר, בכל פעם מחדש קבלה נוספת בשמירת שבת, צניעות וכדומה". כעבור שנתיים של התחזקות, בהיותה בת 26, התחתנה בת שבע לראשונה והביאה לעולם שלוש בנות מתוקות. ארבע שנים מאוחר יותר, הנישואין עלו על שרטון והשניים החליטו להתגרש.

מאין שאבת את הכוחות לפרק ב'?

"תמיד קיננה בי אמונה מאד חזקה בבורא עולם, שרק הלכה וצברה תאוצה מהיום שחזרתי בתשובה. אין ספק שלעבור גירושים ולגדל ילדים לבד זה לא דבר קל, אך האמונה שלי תמיד הובילה אותי איכשהו לידיעה שבסופו של דבר אקבל בדיוק את מה שאני מתפללת עבורו. ידעתי שה´ הוא טוב ומטרת הטוב להיטיב איתי גם אם לפעמים נדמה היה לי שזה הפוך".

זוהר פלר, 36, אברך כולל וקבלן שיש, הוא בן ליוצאי רוסיה שעלו ארצה בצעירותם, נפגשו והתחתנו בארץ. זוהר גדל במשפחה חילונית מובהקת שבה הדיבורים על הדת טובים, כל עוד הם בגדר דיבורים, עד שהם עשויים להפוך למעשה. בגיל 18 התגייס זוהר לצבא ושירת בחיל הנדסה קרבית. התעניינותו ביהדות החלה כבר בגיל 14, אולם הפכה להלכה למעשה רק לאחר שירותו הצבאי, בעת שביקר בניו יורק אצל בני משפחתו, שחזרו בתשובה שנים רבות קודם לכן.

"הייתי אז חילוני למהדרין על כל המשתמע מכך. אני זוכר כיצד הדוד שלי, ר´ אברהם בינסקי, המכהן כרב קהילה רוסית מסוימת בברוקלין, לקח אותי לשיחה בוגרת שהמסר שלה היה בסגנון ´בבית שלי אתה תתנהג כפי שאני רוצה´. כך, נאלצתי לשמור שבת כדי לכבד את הדוד שלי ולהבטיח שילדיו החרדים יראו דוגמה ראויה כל עוד אני מתארח בביתם, אולם במשך הזמן, ה´כאילו´ הפך לבאמת, וראיתי בחוש כיצד  מתקיים בי הפסוק ´אחרי המעשים נמשכים הלבבות´".

כיצד הגעתם לאתר "שבע ברכות"?

בת שבע: "מאז הגירושים שלי, במשך ארבע שנים לא הייתי מסוגלת לצאת לדייטים. הייתי צריכה לעבור תקופת הבשלה מסוימת עם עצמי, ולהתחזק יותר באמונה ובצניעות. לאתר שבע ברכות נחשפתי תוך כדי שמיעת הרצאות של רבני הידברות, אליהם הייתי מחוברת כמו לאינפוזיה. אף על פי שמטבעי התנגדתי להכרות בדרך זו של אתרי הכרויות למיניהם, לאחר קבלת הסכמת הרב שלי, החלטתי לנסות ופתחתי  כרטיס ב´שבע ברכות´".

זוהר: "אני דווקא לא התנגדתי רעיונית להכרות דרך אתרי אינטרנט, במידה והם כשרים ועומדים בקריטריונים שהצבתי לעצמי. כחלק מההשתדלות להכיר את החצי השני שלי הייתי רשום באתרים אחדים ואף עשיתי השתדלויות נוספות בכיוונים שונים. גם אני התוודעתי לאתר ´שבע ברכות´ הודות לפעילות הקירוב הענפה של מרצי הארגון, להם האזנתי באורח קבע".

חצי שנה לפני שהכירה בת שבע את זוהר, התחזקה מאוד בקיום המצוות ובפרט בצניעות ושמירת נגיעה. בהדלקת נרות השבת, היא היתה מתפללת בדבקות ומברכת את זיווגה האמיתי. בשלב מסוים, כחלק מההשתדלות שלה להרבות בתפילה על זיווגה, החלה באמירת ´פרק שירה´ במשך 40 יום.

איך היתה הפגישה הראשונה?

בת שבע צוחקת. "את מתכוונת לפגישה שהיתה גם הפגישה האחרונה? זה היה יומיים לפני שסיימתי את הסגולה של פרק השירה. זוהר שלח לי את ההודעה, ומהצצה חטופה בכרטיסו הוא מצא חן בעיני מיד. כעבור ארבעה ימים של שיחות טלפון אינטנסיביות, נפגשנו, ולמעשה, מלבדו לא נפגשתי עם אף אחד אחר מאז הגירושין. מצאתי את עצמי, עומדת במטבח ואופה בורקסים ממולאים בבשר עם רוטב פטריות - המעדן האהוב עליי, לכבוד אדם שאני בקושי מכירה. בדיעבד, מסתבר שזו אכן היתה סיבה למסיבה, כי בסיום הפגישה כבר דיברנו על חתונה. איני יכולה להסביר את זה, אך עוד מהמבט בתמונה שהוא שלח לי כשהחלפנו תמונות, הרגשתי שהוא עומד להיות בעלי. הפגישה, שאירעה בביתי בנוכחות בנותיי ועם דלת פתוחה, הוכיחה לי שלא טעיתי כשהוא מצא חן בעיני. הוא התחבר אל בנותיי בחיבור מופלא וגם בשיחה ביננו, שנעשתה תוך כדי משחק איתן, הבנתי שזה בדיוק מה שהתפללתי עליו במשך השנים".  

הדייט הראשון והאחרון

בשלב מסוים, ביקש זוהר ללכת לבית הכנסת הקרוב כדי להתפלל ערבית, אולם לבת שבע היה נדמה משום מה שאולי זה רק תירוץ כדי לסיים את הפגישה וכי אין בכוונתו לחזור. היא הסבירה לו היכן יש בית כנסת, אך בד בבד, כעבור עשרים דקות, מצאה עצמה שולחת לו הודעת טקסט ושואלת אם הכל בסדר. זוהר הבין את הרמז, דאג מיד להרגיע אותה ואמר שהוא תיכף חוזר. ואכן, כעבור מספר דקות חזר, אכל את הבורקס שהכינה לו וביקש לדבר אתה ביחידות.

הבנות שיחקו בחדרן. הדלת הייתה פתוחה וזוהר ובת שבע ישבו בסלון. זוהר אמר לה שהוא אהב את מה שהוא ראה עד כה, וברצונו להציע לה נישואין. הוא שאל אם היא מסכימה היא לא היססה ואמרה שכן.

איך אמרת ´כן´ אחרי שעתיים של היכרות?

"זה עוד דבר שאין בכוחי להסביר. עם זוהר, קרה לי מהלך שלא חשבתי שיכול לקרות. שנינו הרגשנו שזה כמו פאזל של 3000 חלקים שמורכב באחת. מצאנו חן אחד בעיני השנייה, מכל הבחינות. גם בשיחות הטלפון, שנמשכו לעתים שעות ארוכות, הרגשנו שיש לנו את אותה השקפת חיים, אותן ציפיות ואותו קו מחשבה ומה שעברנו עד לרגע שנפגשנו זה עם זו, היה למעשה סוג של תיקון כדי להגיע לרמה רוחנית מתאימה להקמת בית יהודי אמיתי. ברגע שהגענו לרמה הרוחנית הזו, כבר לא היה שום דבר שיעכב את הישועה מלצאת לפועל". כבר ביום המחרת, פתחו השניים תיק ברבנות ותכננו את ההכנות לחתונה, שנערכה שבוע ויום בלבד לאחר פגישתם. שלא כמו רוב החתונות, חתונתם התקיימה תחת פרגולה מקורה בחצר הבית של אביה, בתאריך י"ג אדר א´ 13.2.14. לדבריה של בת שבע, היא עדיין מרגישה כמו במעין חלום שהתגשם.

"כעת אני יכולה לומר בפה מלא את הפסוק ´ישועת ה´ כהרף עין´. כל מה שאירע לפני ובמהלך החתונה, היה ממש בגדר ניסים. זה כאילו בורא עולם תלה את כל הישועות שלנו על העצים, ואנחנו רק היינו צריכים לפסוע ביניהם על השביל, בלי לעשות שום דבר".