שלחה לחמה על פני המים – ומצאה אותו

לא בכל יום פוגשים אישה כה חזקה כמו רננה נתן, 30, מדריכת תנועה לגיל הרך מירושלים ואם לארבעה ילדים בחזקתה - שגם אחרי האירועים המצערים שעברה, משאירה את החיוך קבוע על הפנים ומאמינה שהכל מדויק ולטובה.

בהריון האחרון שלה, נשאה נתן ברחמה שלושה עוברים. כן, שלושה תינוקות יפהפיים שהיו אמורים להגיח אל אוויר העולם ולחיות את חייהם בשמחה. אולם, לא כך כיוונה יד ההשגחה. זמן קצר לאחר לידתם, הלכו לעולמם שני תינוקות מתוך שלישיית הפגים – אולם בחסדי השי"ת שרדה התינוקת השלישית. לפני כשנה - אחרי 10 שנות נישואין, עלו נישואיה של נתן על שרטון והיא התגרשה, אולם גם זה לא הצליח לנשל ממנה את אמונתה הפשוטה בקב"ה.

האם לעובדה שהיא לומדת משחק בבית הספר התורני 'פסיפס' יש קשר לכך? היא אומרת שכן. "לימודי המשחק הוציאו ממני את האני הפנימי שלי החוצה ועזרו לי להתמודד עם מצבים קשים בחיים. עד כדי כך שאפילו בתביעת הגירושין, לא נזקקתי לייצוג של עורך דין. אני הייתי עורכת הדין של עצמי, וכמובן לצד תפילות רבות ובקשת סיעתא דשמייא – הכל הסתדר".

אז איך כל זה קשור לאתר ההיכרויות שבע ברכות מבית הידברות? יפה שאלתם. עוד רגע ותבינו הכל. מיד לאחר קבלת הגט בתאריך 18.11.13, פתחה נתן את כרטיסה באתר שבע ברכות. "הרבה אנשים המליצו לי על אתר שבע ברכות מבית הידברות, וכיוון שהכרתי את העשייה של הארגון מקרוב ואף הערצתי אותה – החלטתי לעשות השתדלות של 'שלח לחמך על פני המים, כי ברב ימים תמצאנו'". אלא שכאן, למרבה הפלא - לא נצרכה נתן לחכות 'רב ימים'. אמנם המליצו לה גם  על אתרי הכרויות אחרים, אך היא הבינה שהסגנון רחוק מלהתחבר אליה ולסטנדרט שהיא מציבה. "מי שבאמת רוצה לשמור על הדרגה הרוחנית החזקה שלו, טוב יעשה עם ייעזר באתר 'שבע ברכות'. אומרת נתן.

"הלב מרגיש - ולא יודע מה הוא מרגיש"

באופן כללי, נמנעה נתן להיפגש עם יותר מדי אנשים או להירשם לשדכנים, ומאחר שנכוותה ברותחין - נזהרה בצוננין והעדיפה לבחור בעצמה את המיועד לפרק ב'. שבוע אחד בלבד הייתה רשומה באתר לפני שהכירה את מי שברבות הימים עתיד להפוך לבעלה: יעקב שדה, 34, עובד צה"ל, אף הוא גרוש עם שלושה ילדים, שהגיע אל אתר שבע ברכות, בדיוק עם אותן הנסיבות.

איך נוצר הקשר הראשוני ביניכם?

"אני יזמתי את הפנייה והשארתי לו את הטלפון שלי, אך מכיוון שהוא עובד נורא קשה, להפתעתי חלפו שלושה חודשים תמימים עד שהוא נפנה ליצור עמי קשר. מאחר והוא כתב בכרטיסו שהוא מתגורר במושב עסיס, הקרוב למקום מגורי הוריי – בכל פעם שהייתי עוברת ליד המקום, הייתי נזכרת בו ומצרה על כך שהוא לא יצר איתי קשר. זיהיתי משהו מאד אמתי ונוגע בכרטיס שלו, ולכן הרגשתי פספוס על כך שפנייתי לא נענתה על ידו".

"גם העובדה ששנינו מגיעים מאותו רקע חרדי, עשתה את שלה. רציתי אדם שעבר פחות או יותר את אותו מסלול שאני עברתי, שיבין אותי. ובאמת, כבר בשיחה הראשונה שלנו הרגשתי שיש ביננו חיבור מסוג אחר, ושאנחנו 'משדרים' על אותו תדר".

לאחר השיחה הראשונה קבעו השניים להיפגש ב'קפה-קפה', סמוך לקריית מלאכי. לדבריה של נתן, גם בפגישה עמו – לא איחרה תחושת הנוחות להגיע. "כבר בפגישה הראשונה הלב הרגיש שיש כאן משהו, אך לא ידע מה הוא מרגיש", משחזרת נתן. "בכל זאת, כמי שנכוותה בפרק א', הפעם לא נתתי רק ללבי להחליט. מכיוון ששנינו נכווינו מנישואין כושלים, החלטנו – כל אחד בנפרד – להשקיע בבדיקות ובירורים, לפני שאנחנו קופצים למים רק עם 'תחושת הלב'. יעקב עשה את הבדיקות שלו, ואני עשיתי את שלי. בתום הפגישה השנייה לקחתי את כתב היד שלו, בהסכמתו, לבדיקה גרפולוגית ונדהמתי לגלות שהיא מאשרת אחת לאחת את תחושותיי. רק אז הרשיתי לעצמי להתקדם הלאה". הזמן חלף, השניים התמידו בבירורים לצד פגישות, וכעבור כעשר פגישות נוספות, שצלחו את כל הבדיקות ואת כל המבחנים - החליט שדה לעשות את הצעד הנדרש, ולהציע לנתן נישואין.

120 ורדים אדומים – כנגד 120 שנים טובות יחד

כמי שחיכה לה שבע שנים תמימות, לאחר שקיבל את הגט מאשתו הראשונה – לא הסתפק שדה בנוסח הרגיל של 'התנשאי לי' והחליט להציע הצעה מיוחדת, שכללה פיזור של 120 ורדים אדומים כנגד 120 שנות חיים טובים יחד, למרות שנתן ציפתה רק ל'משהו קטן'.

היה זה במקום האהוב על שניהם – הכותל. שדה הקצה פינה שקטה לטובת המאורע החגיגי, הרחיק לכת והזמין הפקת וידאו שתנציח את הרגעים המיוחדים בחייהם החדשים. ההצעה הייתה מרגשת מאד, ותשובתה של נתן בעקבותיה, הייתה ברורה.

בתאריך ט"ז באב השנה, נערכה חתונתם של הזוג המאושר, באולם האירועים של מושב נצר חזני, בו התגוררה נתן בנעוריה. כעת, את המסר המחזק שהם מבקשים להעביר לציבור קוראיהם, אנו בטוחים שלא תשכחו מהר:

יעקב: "למרות הקשיים, אין ספק שהיה שווה לחכות שבע שנים בשביל לקבל מתנה כמו רננה. חשוב מאד לזכור שההמתנה היא מתנה, ולא לדחוק את השעה. אני יודע שזה נשמע כמו סיסמאות ריקות, אבל תאמינו לי שזה לא. רננה היא החוויה המתקנת למה שהייתי צריך לעבור לפניה, ובלי התהליך שעברתי – אני לא בטוח שהייתי יודע איך 'לעכל' את כל הטוב הזה שבה".

אבל איך בכל זאת לא נשברים אחרי שנדרשים לעמוד בניסיון הקשה של גירושין?

רננה: "אני רוצה לחזק את הנקודה של יעקב, ולומר שלפעמים אנחנו רוצים משהו ומתפללים לפני ה', ולא תמיד הוא נותן לנו באותו רגע שאנו מבקשים. זה בסדר גמור. אל תפסיקו להתפלל. על כל ניסיון בחיים, אם מסתכלים מפרספקטיבה אמונית – הרי זה ברור שיהיו שבירות. ה' לא מצפה מאיתנו להיות בקו רצוף של שמחה כל הזמן. יש רגעים של משבר, של צורך לבכות – וזה בסדר גמור, כל עוד לוקחים את הבכי למקום מרומם של תפילה. ה' מושיט לנו את היד בכל צרה שבה אנחנו נמצאים. שהרי כתוב 'בכל צרתם – לו צר'. הוא מצדו, שולח לנו חבלים כל הזמן. אנחנו אלה שצריכים להושיט יד ליד המושטת שלו – בעצם זה שנחכה בסבלנות למה ששלנו. זה לא קל אבל זה אפשרי".