פתחו כרטיס ב"שבע ברכות" במקביל - וגם סגרו במקביל...

בואו וראו כמה חשובה מצווה זו של הוויתור, שאמנם לא מובטח למי שנוקט בה דבר – אך ניסים ונפלאות רואים בה על כל צעד ושעל. ומי לנו ותרנית כרחל אמנו בשעתה – שלא די בכך שנדרשה לוותר לאחותה לאה ולאפשר לה להינשא לפניה - אלא אף ויתרה לה על בן הזוג שאהבה. איזו גדולה, איזו ענוותנות.

גם רחלי אוהב שלום, 27, מזכירה ומנהלת חשבונות מכרמיאל, נדרשה לעמוד בניסיון לא קל, כאשר אפשרה לאחיה הצעיר ממנה – להתחתן לפניה. אמנם עשתה זאת בלב שלם ובשמחה, אך עדיין... ורק למקרה שאתם תוהים: אל דאגה, היא לא הפסידה מכך. שמונה חודשים בלבד לאחר ויתורה – זכתה אוהב שלום בזיווג משורש נשמתה – נתנאל אלפסי, 29, מבית שאן.

שניהם הגיעו מבתים מתחזקים, אך הוסיפו להתחזק עוד ועוד ברוחניות, בכוחות עצמם - מרגע שהבינו שכל רצונם הוא להקים בית של קדושה וטהרה, בית שיהא משכן ראוי לשכינה הקדושה. אחרי סיום חוק לימודיה בתיכון, פנתה אוהב שלום ללמוד בסמינר החרדי 'בינה ודעת' ברכסים, ואילו אלפסי למד באחת הישיבות בבני ברק.

כשהגיעו לפרקם, החלו השניים לשמוע הצעות שידוכים ונפגשו עם משודכים רבים, בעיקר דרך שדכנים ומכרים. משהזמן נקף ושום שידוך הגון לא נראה באופק – החליטו השניים, כל אחד בנפרד, לנקוט ביוזמה אישית. הם חיפשו ומצאו אחר אתר הכרויות כשר, ופתחו כרטיסים באתר שבע ברכות מבית הידברות.

"נפגשתי די הרבה ואפילו נרשמתי בכמה אתרי הכרויות אחרים, אבל ממש לא התחברתי לסגנון", משחזר אלפסי. "עד שהחלטתי לפתוח כרטיס בשבע ברכות, ונוכחתי לדעת שיש דרך נוספת להכיר בחורות שומרות נגיעה, גם דרך האינטרנט". כמוהו, גם רחלי אהבה את סגנונו הצנוע של אתר שבע ברכות, והחליטה לנסות. היא פתחה כרטיס, אולם סירבה בתחילה להעלות תמונה שלה. "זה היה נראה לי לא צנוע והחלטתי לעשות זאת רק בפרטי, למי שיתעניין".

מי פנה למי?

"אני עשיתי את הצעד הראשון ושלחתי לו הודעה", צוחקת רחלי במבוכה. "זה היה במימונה". בתחילה הם התכתבו מעט ואז שוחחו בטלפון. "כבר מההתחלה הייתה ביננו כימיה גדולה מאד", הם אומרים בו זמנית בעודם מביטים זה לזו במבטי כבוד והערצה. "היה לנו ממש כיף לדבר זה עם זו".

פתחו וסגרו את כרטיסיהם באותו זמן

לשאלתי מה הכי מצא חן בעיניהם זה בזו, עונה רחלי: "במשך ארבע שנים יצאתי להמון שידוכים. אהבתי את זה שנתנאל ראה בי מעבר. אני בחורה די ביישנית, ולא תמיד מצליחה להוציא את מה שבפנים לעיני השני, אולם נתנאל הצליח להוציא את הטוב שבי, אפילו בלי להתאמץ. בעבר נפגשתי עם בחורים רבים, ואף אחד מהם לא הצליח לגרום לי להרגיש כמו שנתנאל הצליח".

חיוכו של נתנאל מתרחב כאילו זה עתה קיבל בשורה על זכייה בשק מלא מטילי זהב, מינימום. "אני אהבתי בה את הכל, באמת. מהרגע הראשון שראיתי אותה, פשוט ידעתי שהיא תהיה אשתי". לאחר הפגישה השנייה תפס הקשר כיוון רציני והשניים החלו כבר לדבר על חתונה. אבל זה עוד לא הכל. בפגישה השלישית כבר פגש אלפסי את הוריה של רחלי. מבטי מופנה אל נתנאל.

לא פחדת לפגוש את ההורים בשלב כה מוקדם?

"ממה יש לפחד? איזה הורים מקסימים, ואיך הם קיבלו אותי... נתנו לי את התחושה הכי טובה בעולם, כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. בשלב מסוים, אבא שלה אפילו אמר לה 'איך מצאת את היהלום הזה?' נתנו את מלוא הקרדיט להידברות ואמרנו שה' זיכה אותנו להכיר באמצעות אתר שבע ברכות". אבל מה שמפליא כאן הוא שני דברים. ראשית, נתחיל בתמונתה של רחלי – שכאמור סירבה להראות אותה קבל עם ועדה באתר, עד לפני חודש. שהרי זמן חתונתם כבר נקבע מבעוד מועד וכל שנתנאל היה צריך כנראה, הוא רק לראות את חיוכה מבעד לתמונה, בכדי להחליט על ההמשך. וזה עוד לא הכל: "כשהחלטנו להתחתן, פנינו להנהלת האתר בבקשה לסגור את כרטיסנו, שכן בסיעתא דשמיא זכינו להכיר את זיווגנו דרך שבע ברכות. באותה הזדמנות, כשהסתכלנו על תאריכי הפתיחה של הכרטיסים שלנו, נוכחנו לדעת שפתחנו את הכרטיסים בדיוק באותה תקופה וסגרנו אותם...", משחזרת רחלי בשמחה.

החתונה והמסר: אל ייאוש

הצעת נישואין רשמית אמנם לא הייתה, אך שניהם ידעו לאן הספינה חותרת. בתאריך כ"א באלול, 16.9.14 למניינם, זכו אלפסי ואוהב שלום לבוא בברית הנישואין באולמי 'ארמונות חנה' בבית שאן. עצות רבות יש באמתחתו של הזוג, לתת לכם הקוראים היקרים שעדיין מחפשים את זיווגם – אך העיקרית שבהם היא 'אל ייאוש'.

אוהב שלום: "אני יכולה לשתף ולומר שתמיד העדפתי שהגבר יעשה את הצעד הראשון, ואולי במובן זה – היה קשה לי להתחבר לקונספט של אתר הכרויות. היום, לאחר מעשה, אני מבינה שטוב היה שהתגברתי על תחושת 'הכבוד' המלאכותית ויזמתי את הפניה, למרות ה'אגו' הנשי. עם כל הכבוד למי שניסה לשדך לי במשך שנים ויש לי כבוד, הרבה פעמים אף אחד לא באמת זוכר שיש לו איזו שכנה, חברה או דודה שמחכה בכיליון עיניים שיכירו לה מישהו כלבבה. ולכן, אדם מוכרח לעשות השתדלות בעצמו".

אלפסי: "הרב שלי אומר שאין כמו תפילות. ודאי שהתפללתי על עצמי, אך הרבה מאד אנשים גם התפללו עליי. אני חושב שהיום אני בהחלט מרגיש את התפילות האלה בחיי. כל מילה ומילה שהתפללו עליי, אני מרגיש שהיום היא מתורגמת לשפע וברכה ביני לבין אשתי היקרה. לכן, אני ממליץ לכולם – לא להתייאש מהתפילה. לקב"ה יש לכולם, רק צריך להתפלל".