מכתב נוסף מרגש - התקבל במערכת שבע ברכות

"לצוות שבע ברכות היקר שלום רב,

שמי משה, אני בן 44 מאזור המרכז וברצוני להודות לכם על שעזרתם לי במציאת החצי השני שלי, זאת אחרי תלאות רבות שעברנו בנפרד (לשנינו מדובר בפרק ב' של הנישואין). אני נרגש מאוד מהעובדה שהצלחתי למצוא את זיווגי באתרכם, שכן כבר לכתחילה הייתי סקפטי בכל מה שקשור להיכרויות באתרים למיניהם.

לפני שפגשתי באשתי שרה, בת ה-36 מאזור השרון, נפגשתי במשך כשמונה שנים – בעיקר דרך הצעות משדכנים ושדכניות, חברים טובים וכדומה. לאתר 'שבע ברכות' הגעתי לאור המלצת חבר, והוא זה שגם עזר לי להירשם בו, בתואנה כי 'זה האתר היחיד שאפשר לסמוך עליו'. מעניין לציין שפניתי למספר נשים, אך מתוכן – רק שרה הגיבה. היא ביקשה שאשלח תמונה ומספר טלפון, וזאת עשיתי. כשהיא התמהמה למספר ימים עם התגובה, הבנתי שהיא לא מעוניינת והמשכתי הלאה.

ואז, קיבלתי את שיחת הטלפון המפתיעה. היא התנצלה ואמרה שהייתה נורא עסוקה עם הילדים ובמקביל – הטלפון שלה התקלקל, ושלא היה לה פנאי להתקשר עד היום. קיבלתי את ההתנצלות, וקבענו להיפגש.

הפגישה הראשונה עברה על מי מנוחות. גיליתי לפניי אישה פיכחית, טובת לב ומלאת נתינה, וזה שבה את לבי מהרגע הראשון. נוכחותה השאירה בי רושם טוב, וגרמה לי לרצות להיפגש שוב ולהעמיק את ההיכרות.

מצד שני, כיוון שנכוויתי קשות מפרק א', היה בי צורך לקחת את הדברים לאט ולא להתלהב מדי ממה שאני חווה. בסתר לבי פחדתי מנשים שרוצות להתחתן כדי לקבל משענת כלכלית או מכאלה שלא אומרות את כל האמת לגבי הסיבות שבגינן הסתיים פרק א' של נישואיהן.

אם מוסיפים לזה את הפער שיש בין הילדים 'שלי' ל'שלה', ההרגלים השונים שהתרגלנו אליהם וההבדלים ברמת ובהשקפת החיים – זה מסביר היטב את הקושי שבמציאת בן זוג לפרק ב', יותר מאשר לפרק א'.

כבר בפגישות הראשונות ערכנו תיאום ציפיות בנושא הזה. היה לי חשוב להבהיר את נושא הגבולות בבית, ולמרות שפחדתי מאי אלו התנגדויות – גיליתי שהיא רוצה בדיוק את אותם רצונות, כמו שלי. העובדה שהיא נתנה לי גיבוי מלא וטענה שמרגע שמתחתנים אין דבר כזה 'הילדים שלי או שלך' – נתנו לי את האומץ להמשיך בשידוך, בלי לפחד.  כשהבנתי שאנחנו חותרים לאותו כיוון ויש לנו אותן מטרות בדיוק בעניין חינוך הילדים – הבנתי שעם האישה הזו אני מתחתן.

אחרי שהיא נתנה לי את האוקיי שלה ואמרה שמבחינתה היא רוצה להמשיך את הקשר איתי ורואה איתי את עתידה, התחלנו להסדיר את כל ענייני החתונה, ותוך חודש כבר היינו מתחת לחופה. וברוך ה', עד היום – שנה וחצי אחרי החתונה – אני יכול להגיד שלמרות שיש קשיים, אין בינינו ויכוחים וחילוקי דעות בעניין החינוך – כלל.

המסר שלי לזוגות כמונו, שמחפשים את החצי השני שלהם אחרי פרק א' שלא עלה יפה הוא לעשות השתדלות של בדיקות גרפולוגיות אצל אנשים יראי שמיים המוסמכים לכך, בד בבד לתפילות. אני חושב שאם לא הייתי מבצע את הבדיקות האלה, לא הייתי יכול להיות רגוע במאה אחוזים שאני מתחתן עם אישה כלבבי. ודבר נוסף מאוד חשוב – הכנות. חשוב להיות כנים לאורך כל הדרך ולשים הכל על השולחן, שלא יהיו שום הפתעות אחר כך. בהצלחה לכל רווקי ורווקות ישראל, ותהיו חזקים. הישועה תמיד מגיעה בסופו של דבר".