שבע ברכות / סיפורי הצלחה / "חיכיתי 13 שנים, אבל כל רגע היה שווה"

"חיכיתי 13 שנים, אבל כל רגע היה שווה"

13 שנים עברו מאז גירושיה של הילה ועד שפגשה דרך אתר 'שבע ברכות' את אליהו. מהרגע הראשון, הם הרגישו שהם מכירים מאז ומתמיד. ריאיון עם זוג מיוחד ומלא אמונה

כשאשתו של חבר הציעה לרשום את אליהו באתר 'שבע ברכות' – היא פתחה את הכרטיס על שמה, ורד, וכך למעשה פנתה אל מי שנראתה לה מתאימה לו, והציעה לה 'להיפגש'. אלא שכשהילה קיבלה את ההצעה, היא קצת חששה. "היה נראה לי קצת תמוה, שגבר 'מסתתר' מאחורי שם של אישה. כאילו, מה הבעיה שלך לפתוח כרטיס על שמך?".

באמת מה הבעיה? "חוץ מזה שלא החזקתי אינטרנט, לא הייתה שום בעיה", מסביר אליהו, 45, מחולון. "בכל הפניות ששלחתי דרך האתר – הייתי נוכח, ו'ורד' אף פעם לא שלחה את ההצעה על דעת עצמה. היא תמיד שיתפה אותי בפרטי הכרטיס, וקיבלה את הסכמתי לפני ששלחה פנייה".

במבט ראשון, הילה חשבה לוותר. אך רק ממבט שני, כשהתעמקה בכרטיס (ה' יודע למה) – הבינה שיש כאן משהו 'אחר' שהצליח לסקרן אותה. "הסטטוס שהוא כתב על עצמו מצא חן בעיניי והחלטתי שאני נותנת לעצמי צ'אנס, לברר את עניין השם. 'מקסימום זה לא', חשבתי לעצמי".

אמרה ועשתה.

הילה השיבה על פנייתו של אליהו בצורה עניינית, ודרשה להבין את פשר ההסתתרות מאחורי שם של אישה. ואליהו, מצידו, לא נשאר אדיש. "מיד ניצת אצלי עניין בבחורה הזו", הוא משחזר. "וכך התחיל הקשר. ביקשתי ממנה לשוחח בטלפון, והיא הסכימה". אחרי אותה שיחת טלפון, שנמשכה לא פחות משעה שלימה, קבעו השניים להיפגש.

איך הייתה הפגישה הראשונה?

הילה: "בשבילי זה היה הלם מוחלט, כי לא ידעתי למה לצפות. אבל לשמחתי, הנשמה שלי הזדעזעה לטובה – הרגשתי כאילו אני מכירה אותו כבר שנים, ושהוא מבין אותי גם מבלי שאצטרך לדבר הרבה. היו לנו אנרגיות כל כך טובות במהלך הפגישה, עד שבסופה לא הפסקתי להודות לקב"ה. ואני מודה לו עד היום – היה שווה לחכות את כל הזמן שחיכיתי לאליהו, והייתי מחכה לו עוד שנים אלמלא גזרו עלינו משמיים 'ויריצוהו מן הבור'".

 "הדבר הראשון שתפש אותי בהילה, זה הצניעות שלה", משחזר אליהו. "היא הייתה מאוד נעימה בשיחה, והדיבור שלה נשמע כמו מנגינה באוזניי. ישבתי מולה וידעתי שזה בדיוק מה שאני מחפש, מכל הבחינות".

ו... תאמינו או לא, אבל כבר אז שאל אותה אליהו בשחוק מהול ברמיזה, אם היא רוצה להתחתן. הילה אמנם לא השיבה, אבל 'כמים הפנים לפנים', וגם היא הרגישה אותה התחושה. זו הסיבה שהפגישה השנייה התקיימה עוד באותו שבוע. "בפגישה הזו בעיקר תיאמנו ציפיות. עבור שנינו זה פרק ב' בחיים, ורציני להיות בטוחים שאנחנו לא עושים טעות ומתלהבים מהר מדי".

 

13 שנות החיפוש – הסתיימו במציאה

לאחר גירושיה, במשך 13 שנה (!) ניסתה הילה לחפש אחר הזיווג שלה. 13 שנה! הייתם מאמינים? לא יום או יומיים, לא חודש ולא חודשיים. 13 שנה של תקווה, של הפרשות חלה אינסופיות, של נרות לצדיקים ושל אינספור תפילות בקברי צדיקים. "התפללתי אינסוף תפילות לפני הקב"ה, וידעתי שהוא לא יאכזב אותי. לא הרפיתי, ולא ויתרתי – למרות שהיו רגעים של שבירה".

מי שעזר לה לעמוד איתנה בכל המסע הזה הוא בנה האברך בן ה-23, שבזכותו אף התחזקה ברוחניותה לפני כשבע שנים. "תפילות היו מהרגע הראשון שהתגרשתי, כי האידיאל היה להתחתן", היא מסבירה. "הבן שלי הוא זה שסיפר לי על אתר שבע ברכות, וביקש שאפתח כרטיס. תוך כדי, הלכה והתעצמה ההיכרות שלי עם רבני הידברות, דרך השיעורים באתר. ובכל שיעור ששמעתי, קיבלתי על עצמי עוד ועוד קבלות רוחניות. ממש התמכרתי לשיעורים של הרב זמיר כהן והרב פנגר".

בפגישה השנייה שלה ושל אליהו החליטה הילה לסגור את 'העסק', ושלחה בקשה לסגירת הכרטיס למנהלי 'שבע ברכות'.

למה עשית את זה?

"פשוט מאוד ידעתי שאין לי מה לחפש שם יותר. הרגשתי שאם זה לא יהיה אליהו, זה לא יהיה אף אחד אחר".

לא פחדת מסוג כזה של גישה? בכל זאת, עברת דבר או שניים בחיים כדי להבין שזו גישה מסוכנת.

"לא פחדתי כי הרגשתי שאליהו הוא הזיווג שלי. מבחינתי זה היה כמו לשלוח מסרון לבורא עולם, ובו אמירה חד משמעית: 'לא רוצה אף אחד אחר. רק אותו'. והרגשות לא שיקרו, כי במשך 13 שנות המתנה – זה לא קרה לי עם אף אחד אחר".

לאחר גירושיו, התוודע אליהו לאתר 'שבע ברכות' דרך ערוץ הידברות, ותוך שלושה שבועות מרגע שפתח את הכרטיס – הכיר את הילה. השבח לא-ל, לפני כחודש, הגיע החיפוש לקצו, והסתיים במציאת (חן) אחת גדולה. אליהו והילה נישאו בט"ז בשבט, בבית כנסת קטן בעיר רחובות, שם הם גרים עד היום.

 

"היה שווה לחכות, והייתי מוכנה לחכות גם עוד 1000 שנה"

מכיוון שמדובר בסיפור יוצא דופן, ובזוג יוצא דופן – הרשיתי לעצמי להיות קצת יותר קונקרטית, ולסיים בדרך קצת אחרת את הסיפור הכל כך מקסים הזה. מן העבר השני של הקו, גיליתי אנשים עם רמת אמונה פנומנלית, ורצון עז לעשות קידוש שם שמיים – למען יראו וייראו. למען ייראו הרווקים והרווקות שיש בורא לעולם, והוא זה שמנהיג את הכל. לו צריכים להודות, וממנו צריכים לבקש הכל. ורק, ואך ורק לו – צריך לחכות.

הילה, למה לדעתך לקח הרבה זמן עד שפגשת את אליהו?

"לא יודעת למה, ואני לא שואלת שאלות. לעתיד לבוא אני בטוחה שיראו לי הכל, אבל כרגע אני מקבלת את כל מה שעברתי באהבה. אני יודעת שהכל היה לטובתי, ושקיבלתי את הישועה בזמן המדויק. מעבר לפן האמוני, אין לי הסברים אחרים".

רווקים שומעים הרבה דברים שהם לא ממש רוצים או מסוגלים לשמוע. מה הדבר שהכי חרה לך, מכל מה שאמרו לך השדכנים ושאר אנשים?

"הרבה פעמים אנשים שהכירו אותי, וגם כאלה שלא, הרשו לעצמם לומר מילים כמו: 'תתפשרי', 'אל תהיי בררנית', וכדומה. זה מאוד פגע בי, אבל לא לא ויתרתי על הרצון שלי. ידעתי בדיוק מה אני רוצה, ואני שמחה שלא התפשרתי – כי בסופו של דבר, קיבלתי בדיוק מה שהתפללתי עליו.

"ונכון שחיכיתי 13 שנה, אבל האמת? הייתי מוכנה לחכות גם עוד 1000 שנה. כל רגע של ציפיה היה שווה, למרות שלא היה לי קל. זה מאוד קשה לראות איך שבגיל שלך לכולם יש משפחות, כולם מדברים על בני הזוג שלהם, על החג המשפחתי שלהם – ולי לא היה מה לספר. הקושי הוא גדול יותר כשאת בת 45, ולא בת 20. לבוא לאירועים משפחתיים לבד, כשכולם באים עם הבעלים והנשים שלהם – זה הכי שבר אותי.

"אבל הקושי היותר גדול הוא העובדה שאנשים לא היו מסוגלים להכיל את השינויים שחלים בי. למשל, שנתיים קודם, כשלקחתי על עצמי כיסוי ראש מלא – כולם אמרו לי: 'את משוגעת. מי ירצה אותך? יחשבו שאת נשואה, ולא יציעו לך שידוכים'. זה כאב לי מאוד, אבל לא ויתרתי".

מסר לחיזוק רוחם של הרווקים והרווקות?

"אף אחד לא יודע חשבונות שמיים, למה אתם מחכים לזיווג שלכם – לפעמים גם יותר משנה- שנתיים. אנחנו מבקשים מכם שלושה דברים עיקריים:

1. לחפש את רבני הידברות, ולא לעזוב אותם לרגע. להתייעץ איתם, לבכות על כתפם, לשאול שאלות, ובעיקר – לשמוע הרבה שיעורי תורה על הנושא ובכלל, באתר.

2. לקבל הדרכה מקצועית בכל מה שקשור לחיפוש החצי השני שלכם, בפרט כשמדובר בזיווג שני (פרק ב').

3. להמשיך לצאת לשידוכים, אך לא להיפגש בלי אבחנה. לעשות בירורים לפני כן, ולנסות לדלות כמה שיותר פרטים מהמועמד. לבדוק אם הוא עונה על הצרכים שלכם, ורק אז להיפגש. ואם כבר קבעתם להיפגש, אל תמשכו את הזמן בטלפון או בפגישות. רואים שיש התאמה? אין מה לחכות למישהו מושלם יותר".

אליהו: "אני רוצה להוסיף על זה ולומר שהרבה פעמים, השיקולים של מרחק – מכריעים את הכף לטובת השלילה, והשידוך נפסל. זו גישה מוטעית לדעתי. היום יש רכבת לכל מקום, ולמי שיש רכב – בכלל לא צריך להתפנק ולהגיד שהוא לא נוסע למרחקים. אם תחשבו שזה אפשרי, הקב"ה יהפוך את זה לאפשרי".