"בחיים לא חשבתי שאכיר את בעלי באינטרנט, אבל זה מה שקרה בזכות ’שבע ברכות’..."

שבועיים בלבד חלפו מאז נישואיהם של איתי וחנה ציזלינג, וכשאנו מבקשים לשוחח איתם בסביבות השעה שבע בערב, הם מתאפקים שלא לפרוץ בצחוק. "החתונה שלנו נערכה מתחילתה ועד סופה בסימן של הספרה שבע", מסבירה לי חנה את פשרו של הצחוק. "היא התקיימה בתאריך השביעי לשביעי, אנחנו גרים בקומה מספר שבע, היו לנו שבע פגישות עד שהבנו שאנו בכיוון הנכון, ולכלבה של איתי קוראים יולי, אה וכמובן - מצאנו זה את זה הודות לאתר 'שבע ברכות'".

מה גרם לכם להירשם לאתר?

"האמת היא שבחיים לא חשבתי שאכיר את בעלי בזכות האינטרנט", היא מציינת, "חשבתי שרק חילוניים עורכים היכרויות דרך אינטרנט, ואילו אני באה מבית מסורתי, התחזקתי מאוד בשנים האחרונות ולא חשבתי שיש אתר הכרויות לדתיים. בסופו של דבר החלטתי פשוט לנסות ולעשות השתדלות. שכנעתי את עצמי בכך שגם כששדכנים מציעים הצעות, הם לא תמיד מכירים אותי, ולכן היכרות דרך האתר אינה פחותה מהצעות של שדכנים".

אצל איתי זה הגיע בדיוק מהכיוון ההפוך: "כבר זמן רב שרציתי להירשם לאתר, אבל כל הזמן הייתי בתהליך של התחזקות ועוד לא ממש התחלתי לשמור שבת. אמרתי לעצמי שכל עוד אני לא שומר שבת, איני מצטרף לאתר. ברגע שכבר הייתי מספיק חזק בשמירת המצוות, נרשמתי והצטרפתי".

ברכת הדרך

איתי הספיק להיפגש עם לא מעט בנות נוספות לפני שהכיר את חנה, אך חנה הייתה הבחורה הראשונה שהוא הכיר דרך האתר. "ההפתעה הגדולה שלי הייתה כשגיליתי שהיא בכלל מגיעה מפריז", הוא מספר, "והיא הבחורה הראשונה שפגשתי לא מהארץ, אבל זה לא הפריע לי בכלל, כי היא דוברת עברית מצוין, היא בחורה מדהימה ובעלת לב זהב".

ויש לו גם סיפור מיוחד על לב הזהב של חנה: "באחת הפגישות הסתובבנו בטיילת בסמוך לחוף הים, ופתאום עבר לידינו כלב וראיתי שחנה נבהלה מאוד. מכיוון שיש לי כלבה בבית, הבנתי שאני מוכרח לעצור הכל ולהגיד את האמת, אז פניתי לחנה ואמרתי לה שאני חייב לספר לה על כך שיש לי כלבה, ושאני רוצה שהיא תמשיך לגור איתי גם אחרי החתונה. חנה שתקה קצת, ואז היא ביקשה ממני לראות תמונה של הכלבה. אחר כך היא אמרה לי בחביבות ובשמחה ש'היא בכלל לא מפחדת ואין לה שום בעיה עם הכלבה'. רק מאוחר יותר הבנתי איזו הקרבה זו הייתה מצידה, ואלו מידות טובות יש לה, כי היא הייתה מוכנה להתגבר על פחד אמתי כדי להביא שלום בית. היא באמת בחורה מדהימה".

במשך תקופה של כשלושה חודשים יצאו איתי וחנה בתדירות של לפחות אחת לשבוע. איתי גם ביקר אצל הוריה של חנה ויצר קשרים חמים מאוד עם האב שביקש ממנו שוב ושוב לעדכן אותו לפני שהוא חושב לסגור את השידוך, כדי שייתן לו את ברכתו.

ואז הגיע איתי למסקנה שהגיע הרגע לו הוא ציפה במשך כל חייו והוא מעוניין להציע לחנה נישואין. "הגעתי לבית של חנה, רציתי לעלות במעלית כדי לפגוש אותה, אך הרגשתי לא כל כך טוב עם זה. זכרתי שאבא שלה אמר לי שהוא ישמח אם אעדכן אותו קודם לכן בכך שאנו 'סוגרים', אך התביישתי. החלטתי להתקשר לחנה ולבקש ממנה שתרד אליי, אך היא לא ענתה. זו הייתה הפעם הראשונה מאז שהיכרנו שחנה לא ענתה לטלפון. החלטתי לעלות במעלית, אלא שכאשר הגעתי לבית הסתבר שבאותם רגעים בדיוק ירדה חנה במעלית השנייה. כך מצאתי את עצמי עומד מול אביה, וזו הייתה הזדמנות מצוינת בשבילי לספר לו ולקבל ממנו את ברכת הדרך".

החלומות מתגשמים

התקופה שקדמה לחתונה הייתה מרגשת ומעצימה. "במשך כל התקופה הזו נפגשנו המון, לפעמים אפילו חמש פעמים בשבוע", מספרת חנה, "אבל בשבוע שלפני החתונה לא התראינו כלל ואפילו לא דיברנו בטלפון, כי כך הבנו שמקובל בעולם הדתי. זה לא היה קל, אבל לפחות שלחנו הודעות והתכתבנו מידי יום".

וביום החתונה, מציינת חנה כי היא קמה כבר בשעה ארבע לפנות בוקר, כיוון שהיא רצתה להספיק להגיד את כל ספר התהילים. לאחר מכן היא הלכה לקבל ברכה מהרבנית קולדצקי (בתו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א) ובהמשך התארגנה לחתונה. "גם איתי גמר את כל ספר התהילים ביום החתונה", היא מוסיפה בסיפוק, "וזאת מבלי שתיאמנו זאת קודם לכן. הוא טבל במקווה והתכונן ממש בקדושה ובטהרה. שנינו הרגשנו שזהו יום כל כך קדוש וטהור, ורצינו לנצל כל רגע ממנו".

שניהם מציינים כי החתונה הייתה מרגשת ושמחה במיוחד, ואילו שבת השבע ברכות התקיימה בירושלים עיר הקודש, כפי שהם סיכמו ביניהם מהרגע הראשון. "זו הייתה זכות גדולה עבורנו", מתרגשת חנה, "בני המשפחה של איתי הגיעו גם כן להיות אתנו בשבת, וכל כך שמחנו לראות שהם הקפידו על שמירתה, למרות שבאופן כללי הם לא שומרים שבת. הם עשו זאת ממש לכבודנו, והאווירה הייתה נפלאה".

וחנה גם מסכמת: "מאז שעליתי לארץ זכיתי לכל כך הרבה דברים טובים – גם התחזקתי ביהדות, גם התחתנתי עם בעלי, ואפילו ירדתי במשקל באופן מאוד משמעותי. אני מרגישה איך שהקב"ה אוהב אותי לאורך כל הדרך. אנחנו כל כך מאושרים היום".