"כאמא לחמישה ילדים, רבים אמרו לי שאתקשה למצוא זיווג שני. לשמחתי, הם טעו לגמרי"

"שמי רות בן דוד, בת 30 מאזור הצפון. האמת היא שלא האמנתי שהרגע הזה יגיע כל כך מהר, אבל את המכתב הזה אני כותבת ברחשי תודה גדולים לאתר 'שבע ברכות', על כך שבזכותם מצאתי את זיווגי האמיתי משורש נשמתי – יהודה נתנאל.

"לשנינו זה פרק ב' של חיינו, ושנינו התוודענו לאתר בדרך שונה. אחרי גירושיי נכנסתי לכל מיני אתרי הכרויות, ופתאום נזכרתי באתר שעליו המליצה גיסתי לאחותי הרווקה פעמים רבות – אתר 'שבע ברכות'.

"פתחתי כרטיס, וקיבלתי שלל פניות אבל מה דווקא אז הרגשתי שכגרושה טרייה, אני עדיין לא בנויה לזה והחלטתי להקפיא כרטיס. שנה וחצי אחרי כן נכנסתי שוב, ולהפתעתי ראיתי כרטיס שהצליח 'לכבוש' את ליבי. משהו בתמונה של יהודה נתנאל, גרם לי לחיוך פנימי עמוק. התביישתי לפנות אליו, אבל החלטתי שאין מצב שאני עוברת לכרטיס הבא, מבלי לנסות לדבר איתו לפחות".

הם דיברו קצת בטלפון ואז קבעו להיפגש, בביתה של רות. "מה שהיה אצלי בראש סדר העדיפויות הוא אדם שיידע להתנהג בכבוד וברגישות לחמשת ילדיי, שיהיו בריאים. לשמחתי, זה בדיוק מה שראיתי לנגד עיניי בפגישה הראשונה שלנו, וזה הדבר שהכי 'כבש' אותי. כשהם חזרו מבית הספר, יהודה נתנאל חיבק אותם ובשבילי זה היה סוג של סימן, מעין מענה לתפילות הרבות שהשקעתי בזה. כשאחד הילדים אמר שהרב'ה בחיידר נתן לו חידה, ויהודה נתנאל ישב ועזר לו לפתור אותה – אני ישבתי בצד והתמוגגתי מהנאה. ידעתי שעם האדם הזה אני רוצה להיפגש שוב".

וכך היה.

במשך שלושה חודשים נפגשו השניים, ותהו זה על קנקנה של זו. ולאחר שסגרו את כל הקצוות האפשריים, הגיעה הצעת הנישואין המיוחלת. "יהודה קנה לי טבעת אירוסין, וביקש את ידי במסעדה שבה ביקרנו".

היא אמרה כן, ובאדר ב' השנה, הם נישאו בשעה טובה ומוצלחת, באולמי 'קליפסו' שברמלה. "למרות שהיו רק 150 איש, עשו לנו שמח ברמה של אירוע שלא יישכח כל כך מהר. אמנם היו קצת פחדים מהרגע הזה, אבל בסוף, ברוך ה', הצלחנו לעבור את זה בשלום ובשמחה".

שנה ו-שמונה חודשים בלבד, עברו מאז שהתגרשה ועד שהכירה רות את יהודה נתנאל, ונישאה בשנית. "זה היה חסד גדול של ה' איתי, שהוא קיצר לי את זמן תהליך השידוכים, ומנע ממני כאבים מיותרים. אבל זה עוד לא הכל. בעוד שעם אחרים הרגשתי שאני זו שמשקיעה מאמצים גדולים מדי בקשר, עם יהודה נתנאל זה לא היה ככה. להיפך, הכל זרם בקלות, וכבר כשבועיים אחרי ההיכרות, הוא דיבר על חתונה".

ואיך הרגשת?

"זה קצת הפחיד אותי, כי רציתי שהוא יכיר אותי טוב וידע מה עבר עליי עד שהוא הגיע. אבל אותו לא עניין מה שהיה בעבר, אותו עניין ההווה והעתיד שלנו ושל הילדים שלנו".

מסר לרווקים במצבכם?

"היו הרבה רגעים שבהם חשבתי שלא אזכה עוד להתחתן, והייתה לי סיבה טובה להרגיש ככה. בסביבה שלי, כל מי ששמע שאני אמא לחמישה ילדים, אמר לי שיהיה לי קשה למצוא מישהו שבאמת ירצה 'את כל החבילה'. וזה היה נכון, ת'כלס. הרבה מהגברים שהכרתי לפניו, הורידו את השידוך עוד לפני שהכירו אותי, אחרי ששמעו את מספר הילדים שיש לי, והדבר הזה גרם לי ליפול לא פעם לתהום הייאוש. פעמים רבות, ביני לבין עצמי, חשבתי: 'מה אני אמורה לעשות? לכתוב שיש לי רק שנ ילדים? היו כאלה שתמכו ברעיון הזה, אבל אני התנגדתי בכל תוקף. למה שאעשה לחברי, את מה ששנוא עליי? כמו שלא הייתי רוצה שישקרו לי, לא שיקרתי בעצמי. למרות הקושי הגדול, התפללתי והאמנתי שאמצא. שלקב"ה יש פתרון גם בשבילי, כי הוא זה שברא אותי, והוא זה שידע על המצב שלי מבעוד מועד.

"האמנתי שלכל חתונה יש תאריך קבוע משמיים, וצדקתי. עובדה שבעלי היה רשום באתר די הרבה זמן, ואני הייתי רשומה רק חודש מאז שביטלתי את ההקפאה של הכרטיס – ובמהלכו הכרנו. היו עוד דברים שחששתי מפניהם, ועם בעלי, זה בכלל לא הפריע, כמו למשל העובדה שאני גדולה ממנו בחצי שנה. הוא בכלל לא הסתכל על זה. גם בקשר לתמונה, אפילו שלא הייתה לי תמונה באתר – הוא בכלל לא דיבר איתי על זה, ולא התנה את הפגישה בינינו, ברצון לראות את זיו פניי קודם. בקיצור, כשזה שלכם, אתם תדעו. הקב"ה לא מקפח שכר אף ברייה, וכשמגיע הזמן – אתם תמצאו עצמכם מתחת לחופה, תרצו או לא תרצו".