"כבר בפגישה השלישית הצעתי: בואי נלך להורים"

"נו, אז יש לנו כאן עוד סיפור הצלחה של שבע ברכות?" אני שואלת את רזיאל ורות אליהו, זוג צעיר ומאושר שהתחתן לפני כארבעה חודשים.

להפתעתי הם דווקא משיבים בשלילה. "לא", אומר לי רזיאל, "הסיפור שלנו הוא לא סיפור הצלחה של 'שבע ברכות', אלא הוא סיפור הצלחה של רב צדיק ששלח אותנו לשבע ברכות".

קולו של רזיאל נשמע נרגש כשהוא מדבר על כך, והוא מפרט: "אני עצמי גדלתי במשפחה דתית, אבל בשנים האחרונות התחזקתי מאוד, יותר משאר בני המשפחה שלי, ואת תהליך ההתחזקות הזה ליווה רב מקובל ממאה שערים הנמנה דווקא על המגזר החסידי. הוא ממש ליווה אותי לאורך כל הדרך, ומאוד תמך בי ועזר לי. בתקופת השידוכים התייעצתי אתו על כל שידוך שהגיע, אבל לא יודע למה, שום דבר לא הפך להיות רציני. אני רציתי בחורה חזקה מאוד מבחינה דתית, ואיכותית, וההצעות שהוצעו לי לא בדיוק ענו על הדרישות שלי, ולא נפגשתי אפילו עם בחורה אחת".

ואז, הוא אומר, שחברים הציעו לו להירשם לאתר 'שבע ברכות – היכרויות לדתיים'. "האמת היא שלא התלהבתי מהרעיון, כי ככל שהתקרבתי יותר ליהדות, כך החלטתי להתרחק מהאינטרנט, והרעיון שהשידוך שלי יגיע דרך הרשת, היה נשמע לי לא טוב. בכל זאת התייעצתי עם רבי ומורי, המקובל ממאה שערים, והוא דווקא עודד מאוד. הוא אמר שברגע שהאתר מפוקח היטב, אז יכולים לצאת ממנו דברים טובים, ואולי זו תהיה הדרך שלי למצוא את בת הזוג שלי לחיים".

רזיאל נרשם לאתר. "ובאמת, מאותו רגע נפתחו הדלתות", הוא מספר, "והתחילו להגיע הרבה שמות, פתאום היה על מה לדבר".

"אמרתי לעצמי: מי ירצה להתחתן אתי?"

לפני כחצי שנה זה הגיע: רזיאל עבר על השמות המופיעים באתר ואז גילה את השם של רות. "היא דווקא לא פרסמה תמונה", הוא מספר, "אבל הלוגו שלה היה מיוחד במינו, והיא כתבה על עצמה כל מיני דברים מאוד מיוחדים שאני לא יודע לצטט, אבל הרעיון המרכזי היה  שהאמונה הפשוטה היא זו שחשובה לה אצל בן הזוג שלה וההתחברות להשם..."

בשלב זה מצטרפת רעייתו רות לשיחה: "זה נכון, אני כתבתי על עצמי מגילה ארוכה, בה פירטתי כל מה שאני מחפשת, ואני זוכרת ששאלתי את עצמי – עם כזו מגילה, מי בכלל ירצה להתחתן אתי? אבל היה לי חשוב להסביר בדיוק מה אני רוצה, אז כתבתי על כך שאני מחפשת מישהו שזורק את השכל, נסמך על השם ולא דואג מכלום, ועוד הרבה דברים נוספים. ואגב, אלו מסקנות שקיבלתי אחרי שיצאתי עם הרבה מאוד בחורים".

"קראתי את מה שהיא כתבה, ופשוט התחברתי", אומר רזיאל, ואילו רות מציינת שהיא דווקא התחברה למילים הבודדות שרזיאל כתב בסטטוס שלו: "לב טוב עולה על כולם".

בשלב הבא רזיאל ביקש ממנה שתשלח לו תמונה. רות אף פעם לא אהבה לחשוף את תמונתה, אבל הפעם היא הרגישה שמדובר בשידוך רציני, והיא העבירה אותה. יומיים לאחר מכן הם כבר יצאו ביחד. "זו הייתה פגישה שונה מאלו שהיו לי עד היום", הם אומרים במילים זהות, ופורצים בצחוק. "כן, שנינו הרגשנו משהו שונה, כבר מהרגע הראשון", מסבירה רות.

אולי זה יישמע מפליא, אך למרות שבפגישה הראשונה והשנייה היו לכל אחד מהם מעט התלבטויות והשגות, בפגישה השלישית הם הרגישו שאין עוד על מה לדון. "כבר בפגישה הזו הצעתי לרות שנלך להורים שלנו", אומר רזיאל.

רות, לא נבהלת?

"לא", היא מפתיעה, "דווקא אמרתי לרזיאל שלדעתי זה מתבקש".

ובמהלך השידוך, מציין רזיאל שהוא זכה גם להשגחה פרטית מיוחדת: "לפני שנתיים התחלתי ללמוד לתואר במכללה מסוימת, ולא הייתי מרוצה, כי היא הייתה מעורבת ולא התאימה לי. התייעצתי עם הרב שלי ממאה שערים והוא אמר לי: 'תעזוב'. עזבתי ועברתי לקמפוס חרדי שנפתח באשקלון, וזה היה לי קצת קשה, כי אני מתגורר בבית שמש והמרחק הוא גדול. אבל כאשר התחלתי לצאת עם רות התברר לי שהיא מתגוררת בדיוק כמה בניינים על יד הקמפוס. זו הייתה סייעתא דשמיא ענקית, כי גם היה לי קל יותר בימים שנפגשנו, וגם אחרי שכבר התחתנו, זכיתי לכך שיש לי בית חם שאני יכול להגיע אליו".

לא להפסיק להתפלל

חתונתם של רזיאל ורות התקיימה לפני כארבעה חודשים, וכשהם מדברים על חודשי ההכנה לחתונה, הם לא מפסיקים להתרגש.

"מהרגע שבו השידוך שלנו יצא לפועל, ראינו סייעתא דשמיא שאי אפשר לתאר", מספרת רות. "שנינו טיפוסים שלא ממש יודעים לארגן אירועים או להתעקש על מה שחשוב לנו, אבל התהליך מתחילתו ועד סופו עבר חלק לגמרי. סגרנו עם אולם כבר למחרת האירוסים, יש לנו דוד שמבין בכל העניינים האלו, והוא התמקח עם בעלת האולם והצליח להשיג לנו מחיר טוב ואת כל מה שרצינו. עוד באותו יום הזמנתי כיסא כלה. כששאלו אותי מה אני רוצה, אמרתי שלא ממש אכפת לי, העיקר שיהיה בצבע לבן, אבל בסוף קיבלתי כיסא כל כך בומבסטי ומיוחד שזה היה מדהים".

ורות מציינת כי אפילו תהליך חיפוש שמלת הכלה, מה שדורש מכלות אחרות מאמצים רבים כל כך, עבר אצלה ממש בקלות. "השמלה הראשונה שראיתי, אבל הראשונה ממש, התאימה לי בול וגם הייתה צנועה ומתאימה למידות שלי. לא הייתי צריכה שום תיקון, זה לא מדהים?"

ואם זה לא מספיק, רזיאל מספר שביום בו הם החליטו שהם מתחילים לחפש דירה, אבא שלו פגש חבר ילדות שלא דיבר אתו כבר שלושים שנה. החבר דיבר אתו ושמע על כך שבנו מתחתן, ואז הציע מעצמו להשכיר להם דירה בבית שמש במחיר מצוין. "כמובן שסגרנו", הוא אומר, "ודירה כמו שקיבלנו, רק השם יכול לעזור לנו למצוא".

ואיך הייתה החתונה?

"מהממת", משיב רזיאל, "היא הייתה שמחה במיוחד, וגם האוכל שהוגש בה היה בליגה. הדוד שלנו שהתמקח עבורנו על האולם, הצליח לדאוג לכך שכל סלט שיוגש לשולחן יהיה סלט, ושכל מנה תהיה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר. היה ממש קידוש השם גדול, כי הגיעו אליי הרבה אברכים שחזרו בתשובה כבר לפני שנים, והם אמרו לי שהם נדהמים לראות איך שאפשר לעשות חתונה ברמה גבוהה כל כך ובכשרות מהודרת. אחד מהם אמר לי שמאז שהוא חזר בתשובה, כבר לפני עשר שנים, הוא לא היה בכזה אירוע".

ומה אתם יכולים לומר אחרי חצי שנה מההיכרות? יש לכם מסר להעביר לאחרים שעדיין מחפשים את בן הזוג שלהם?

רזיאל: "אני לא חושב שאני מושלם ויכול לחלק עצות, אבל אני כן יכול לספר על מה שהיה אצלי – אחרי שהייתי תקופה מסוימת בשידוכים, וכבר הבנתי שאני לא יכול לבחור לעצמי כלום, וזה רק מלמעלה, אז פשוט הרמתי עיניים לשמיים וביקשתי מריבונו של עולם שהוא יעשה את התהליך הזה בשבילי, וזה באמת מה שהיה".

ורות משלימה: "המסר שלי הוא להתמיד בתפילות ולא להפסיק, כי אין תפילה ששבה ריקם".