שבע ברכות / סיפורי הצלחה / "נדהמתי לראות שהאתר מאוד צנוע"

"נדהמתי לראות שהאתר מאוד צנוע"

לירז ואהרון בן לביא הם הזוג ה-30 שנישא דרך הידברות, באופן לא צפוי. "אני רוצה לומר לכל הבנות שנעולות על נתונים מסוימים: שחררו, ומהר!", אומרת לירז, "אנחנו לא יודעות מה טוב לנו כמו שאבא שבשמיים יודע"

יש משהו כל כך מרגש, בלראות זוג שהמתין הרבה שנים, וכעת נכנס תחת החופה. כל הנוכחים מביטים בשלוות נפש אמיתית, והעיניים שטופות דמעות של רגש. כן, כגודל הציפייה וההמתנה - כך גודל השמחה. זו התחושה שליוותה את חתונתם של אהרן ולירז, הזוג ה-30 שהכיר והתחתן דרך אתר השידוכים מבית הידברות, "שבע ברכות", ומילת המפתח שלהם היא אמונה.

אהרן בן לביא (37), דבורן בכפר חב"ד, בן למשפחה חרדית מחסידות חב"ד, חיפש בהתמדה את החצי השני שלו ועשה כל השתדלות מצדו למען המטרה הנעלה - הקמת בית יהודי בישראל. זה לא היה מסע פשוט, אבל לדבריו, היה שווה לחכות כל רגע בשביל הכלה..

לירז (35), מורה במקצועה, נולדה וגדלה בתל אביב. היא באה ממשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות, אך גילתה את היהדות כבר לפני 14 שנים, ומאז היא מתפללת לזיווג הנכון שיגיע. לירז אף פעם לא אמרה נואש, על אף שזו אחת התקופות היותר ארוכות ומייגעות שבחורה יכולה לעבור בצפייה למיועד, וגם זכתה לעמוד בזה באמונה רבה. וכן, תמיד היא האמינה, בכל לבה, שיש אחד עבורה, וכשזמנה יגיע - זה יבוא בשלמות.

ואכן זמנה הגיע...

"אני חייבת לומר שיצאתי למאות פגישות, ואף פעם לא התפשרתי על מידות טובות או יראת שמיים. גם כיוונתי לבחור ספרדי וחוזר בתשובה", מספרת לירז. "היו לי קווים ברורים מאוד לגבי הבחור שאני מחפשת. ואז קיבלתי באתר שבע ברכות פניה מאהרן, והוא בכלל חרדי מבית, מחסידות חב"ד. זה לא יאומן, כשהזיווג שלנו מגיע - כל המחסומים או המגבלות שכביכול הצבנו לעצמנו נעלמים! הקב"ה מוביל אותנו היישר לחופה.. אני רוצה לומר לכל הבנות שנעולות על נתונים מסוימים: שחררו, ומהר! אנחנו לא יודעות מה טוב לנו כמו שאבא שבשמיים יודע".

איך הגעת לאתר "שבע ברכות"?

לירז: "זה מצחיק כי האמת היא שלא אני הגעתי לאתר, אני באופן אישי לא כ"כ מתחברת להיכרויות דרך אתרי אינטרנט, כי רובם פתוחים מידי. הכל חשוף, וזה לא שייך בעייני. אבל רצה הקב"ה שאגיע אליכם איכשהו, ולכן הוא שלח את חברתי הטובה, שעובדת בארגון הידברות. היא סיפרה לי שיש אתר שידוכים לדתיים בשם שבע ברכות. לא הסכמתי לשמוע, וגם די התעצלתי לפתוח כרטיס וכו. אז היא תפסה יוזמה ופתחה לי כרטיס בעצמה ואמרה לי מה אכפת לך? מה יש לך להפסיד? ובאמת נדהמתי לגלות שהאתר מאוד צנוע, ואין בו את החשיפה שיש בשאר האתרים, וגם ראיתי שהבחורים במאגר מאוד רציניים וכל כוונתם היא אך ורק להקים בית בישראל". כשהבנתי שמדובר באתר רציני וחסוי, שיפצתי את הכרטיס שלי - בכל זאת אני מחפשת חתן...".

אהרן: "במשך שנים ניסיתי בכל מיני דרכים למצוא זיווג, ולפני כשנתיים שמעתי על המיזם שנפתח בהידברות - שידוכים לדתיים, שידוכים לחרדים וכו´ - והחלטתי לנסות את מזלי. פתאום ראיתי את הכרטיס של לירז. מצא חן בעייני מה שהיא כתבה על עצמה, ושלחתי אליה פנייה, לאחר כמה ימים היא החליטה לתת לי הזדמנות...".

כמובן שהיו לבטים בהתחלה, האם זה מתאים ושייך, אבל שניהם חשו שיש כאן משהו מעבר... הם נפגשו, וכבר בפגישה השישית הבינו שניהם שזה מוביל לחתונה, על אף שזה כלל לא היה מובן מאליו, ולמה? כפי כשציינו, לירז בעלת תשובה ספרדייה, ואילו אהרן חרדי מבית מחסידות חב"ד... לאחר כחודש לערך, החליטו השניים להתחתן וסגרו "וורט", היה ברור לשניהם שיד ה´ היא המכוונת אותם.

איך הגיבו המשפחות?

לירז: "את המשפחה שלי היה צריך לעצור מרוב ההתרגשות שגאתה... כיוון שאנחנו לא כל כך צעירים, והייתי בשידוכים הרבה שנים, זאת הייתה ממש תחושה של ישועה וגאולה".

אהרן: "משפחתי שמחה מאוד, והעובדה שלירז בעלת תשובה לא הייתה בעיה כלל. אפילו את ההחלטה לחבוש מטפחת ולא פאה, כנהוג אצל חב"ד, קיבלנו באהבה".

"לא לפסול על הסף"

כיוון שהאירוסים היו סמוכים לימי ספירת העומר, החליטו בני הזוג שלא מחכים יום אחד אחרי, וקבעו את יום נישואיהם בל"ג בעומר בדיוק, בי"ח באייר תשע"ג. הם נישאו בחתונה נפרדת ב"שאטו אירועים" שבצומת ביל"ו, ומספרים כי האירוע היה מגוון בסגנון האורחים: דתיים, חילוניים, חרדים, מסורתיים. "כולם מאוד נהנו, ובכל השבוע שאחרי, הטלפון לא הפסיק לצלצל עם מחמאות ופרגונים על האירוע", מספרת לירז. כיום מתגוררים בני הזוג בעיר לוד.

מה המסר שלכם לרווקים/ות שעדיין מייחלים לרגע הנכסף?

אהרן: "לא להתייאש ולהמשיך לנסות ולא לפסול על הסף שידוכים שכביכול נראה לכם שוודאי לא תסתדרו איתם. פשוט תאמינו שאם זה לא יהיה הזיווג שלכם, אז משהו יעמוד בדרך, ואם זה כן, אז הכל יהיה בסדר, גם הדברים שבעבר נראו כבלתי אפשריים לגישור...".

לירז: "אמונה. פשוט להמשיך להאמין ולעשות השתדלות פנימית, לשנות את החשיבה ולהגיע להבנה עם עצמי מה

אני באמת צריכה. מה שהייתי צריכה זה לתת לקב"ה לנהל את העניינים. פתחתי את עצמי לכל האפשרויות כי רק הוא יודע מה טוב לי, ידעתי שכשהזיווג שלי יגיע - אקבל סימן מהקב"ה.