"סגרתי את הכרטיס ורצתי הביתה, לא ייחסתי לזה חשיבות. ואז הוא התקשר"

שלום וברכה,

שמי אפרת.

אני ובעלי הכרנו דרך אתר שבע ברכות, ומבחינתי זה היה המקום האחרון לחשוב עליו... האמת זו אפילו לא היתה אופציה בכלל. אף אחת מחברותי לא התחתנה דרך אתר זה או אחר, וגם אני נפגשתי במשך 3 שנים רק דרך שדכנים או חברים.

יום אחד התקשרה אלי חברה וסיפרה לי על האתר שלכם. היא אמרה שהיא שמעה עליו דרך חבר של בעלה מהכולל, שאמא שלו אלמנה ומחפשת שידוך דרך האתר, ושזה אתר מפוקח מאד, עם בחורים טובים וכו', וששווה לנסות.

בהתחלה הסתייגתי ממש. אמרתי שלא מתאים לי ולא נראה לי בכלל. אבל בערב חזרתי הביתה, ואמרתי לעצמי שאולי כן כדאי להיכנס לראות מה זה. נכנסתי, הסתכלתי קצת, קראתי סיפורי הצלחה - והחלטתי בכל אופן לנסות.

פתחתי כרטיס כמעט בלי פרטים בכלל. הכנסתי גיל, שם בדוי ואזור מגורים. זהו.

בהערות כתבתי שאני מחפשת בן תורה ירא שמיים עם מידות טובות.

למעשה עבר זמן, ובכלל לא הייתי פעילה באתר.

אחרי משהו כמו שבועיים החלטתי שסתם פתחתי את זה ולא מתאים לי, ותכננתי לסגור את הכרטיס בסוף יום העבודה.

בסוף היום הייתי קצת בלחץ. נותרו לי 5 דקות להספיק את האוטובוס הביתה, אבל רציתי לגמור עם זה. נכנסתי לאתר כדי לסגור ולצאת מהר.

כשנכנסתי ראיתי כמה הודעות מבחור בשם נתנאל. הוא שלח כמה וכמה הודעות, ולא זכה לתגובה.

בהודעה האחרונה הוא כתב לי שזה ממש לא יפה שאני לא מגיבה, שכתבתי בהערות שאני מחפשת בן תורה, אבל דרך ארץ קדמה לתורה...

קראתי את זה וקצת נלחצתי שאולי אני באמת לא בסדר, ואולי פגעתי בו. מצד שני, רציתי לסגור את הכרטיס והייתי בלחץ של זמן. אין לי מושג למה עשיתי את זה, אבל כתבתי לו שאני כבר לא אהיה פעילה באתר, ונתתי לו מס' טלפון. אם הוא מעוניין - אז שיתקשר. וזהו, סגרתי מהר ורצתי לאוטובוס. מבחינתי, שכחתי מהסיפור לחלוטין. לא ייחסתי לזה שום חשיבות.

בסופו של יום, אחרי שבוע הוא התקשר. בהתחלה לא הבנתי במה מדובר... הוא נתן לי את הפרטים שלו לבירורים. מהר מאד זה התקדם, והשאר היסטוריה.

אנחנו נשואים באושר כבר שנתיים וחצי, והורים לילד. לא חלמתי שבדרך הזו אני אתחתן.

יש לנו ממש הכרת תודה לשבע ברכות. בהתחלה, כששאלו מי הציע את השידוך, היינו אומרים שהכרנו דרך חברים, כיוון שזה לא מקובל אצלנו. אבל מהר מאד החלטתי שאני מספרת, כדי לעודד אחרים בדיוק כמוני, ולתת להם עוד צ'אנס משמעותי להקים בית.

תודה רבה,

נתנאל ואפרת